הסנגור הציבורי הארצי ד"ר יואב ספיר, קורא לשר לביטחון פנים גלעד ארדן לנצל את סמכותו ולהעביר חקיקה בדבר תקן כליאה עדכני בבתי הסוהר בישראל בחודשים הקרובים, ולא להמתין לכינונה של כנסת חדשה לאחר הבחירות במרץ. במכתב שנשלח לשר ארדן ביום ראשון כתב ד"ר ספיר כי "תקן הכליאה הנוכחי אינו מממש את תכליתו ואת פוטנציאל תרומתו לקידום יישומו של פסק הדין בעניין שטח מחיה מינימלי לכל עצור ואסיר".
פסק הדין שאליו מתייחס ד"ר ספיר הוא החלטת בג"ץ בעתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח וארגון "רופאים לזכויות אדם" במרץ 2014 נגד המשרד לביטחון הפנים, בטענה כי הצפיפות בבתי הסוהר והמעצר בישראל אינה עומדת בשום תקן מקובל במדינות דמוקרטיות אחרות. לא זו בלבד, אלא שהשטח המוקצה כיום לאסירים לא עומד אף בסטנדרט של שירות בתי הסוהר עצמו – אשר עמדתו הרשמית היא כי "משמורת הולמת מחייבת שטח מחיה של כשישה מ"ר לאסיר".
הכלל הרשמי המופיע בתקנות בתי הסוהר ושהוצג בעתירה קובע כי "השטח המוצע לאסיר בתא לא יפחת מ-4.5 מטרים רבועים", אולם גם כלל זה – הפחות מהעמדה הרשמית – לא נשמר ברוב בתי הכלא והמעצר בישראל. לדברי האגודה לזכויות האזרח, "מעבר לפגיעה החוקתית בזכויות האסירים, הצפיפות מגיעה אף לכדי הפרה של החובה להימנע מענישה אכזרית, בלתי אנושית או משפילה, המהווה עקרון של המשפט הבינלאומי המנהגי.
"למרות שמדובר בתופעה חמורה ביותר, המוכרת לרשויות זה שנים רבות, לא חל כמעט כל שינוי בשטח המחיה המוקצה לאסירים בשלושת העשורים האחרונים, ואין בידי הרשויות כל תכנית לפתרון הבעיה, אפילו לא בטווח הרחוק".
4.5 מ"ר לאסיר
ביוני 2017 ניתן פסק דין בעתירה, שחייב את המדינה לספק לכל אסיר ועצור שטח מחיה מינימלי של 4 מ"ר ללא שירותים ומקלחת (או 4.5 מ"ר כולל שירותים ומקלחת) תוך 18 חודשים. בתוך כך, הצו קובע כי בתוך תשעה חודשים מיום מתן פסק הדין יועמד שטח מחייתו המינימלי של כל אסיר ועצור על 3 מ"ר לכל הפחות.
לאחר עיכובים, השהיות ונזיפה מבית המשפט על אי נקיטת צעדים ליישום פסק הדין, הוגש לוח זמנים מטעם המדינה ליישום ההחלטה בשתי פעימות. הפעימה הראשונה קבעה כי עד לסוף אפריל 2019 על המדינה להעמיד לרשות כל כלוא שטח מחיה של 3.5 מ"ר לפחות, כולל שירותים ומקלחת, ועד לתחילת מאי 2020 לספק 4.5 מ"ר כולל שירותים ומקלחת.
מאחר שהקמת מתקני כליאה נוספים אורכת זמן רב, הדרך היחידה לעמוד בהחלטה זו היא בשחרור מוקדם של כלואים רבים, בעיקר באמצעות הרחבת השימוש במנגנון השחרור המנהלי שמקצר את משך המאסר לטובת צמצום הצפיפות.
אחת הבעיות שמעלה ד"ר ספיר במכתבו היא שלאחרונה נעצרו השחרורים המנהליים, מאחר שמצבת הכלואים בפועל פחתה מתקן הכליאה הנוכחי. אולם זה אינו פתרון קבע ולא תכלית הפסיקה: "אמנם נראה כי השחרור המנהלי עשוי להתחדש בהדרגה בהתאם לשינויים במצבת הכלואים, אולם מובן כי מצבת הכלואים כיום מצויה על גבול תקן הכליאה, כך שכל שינוי עלול להוביל לעצירה נוספת של השחרור המנהלי, לפרקי זמן שאינם ידועים ושאינם ניתנים לצפייה".
הדרך היחידה לעמוד בהחלטה היא באמצעות הרחבת השימוש במנגנון השחרור המנהלי
במקביל להגשת לוח הזמנים ליישום פסק הדין וכחלק ממנו, נקבע בנובמבר 2018 תקן כליאה שהעמיד את מספר הכלואים בישראל על 14 אלף. תקן זה הוגבל בזמן ואמור היה לפקוע ב-30 בנובמבר, מתוך הנחה שבמקביל תתקיימנה פעילויות חקיקה נוספות ליישום החלטת בג"ץ. בהיעדר כנסת מתפקדת וקידום פעילויות אלה, תקן הכליאה הנוכחי ממשיך לעמוד בתוקפו.
פגיעה מתמשכת בכבוד האדם
במכתבו קובל ד"ר ספיר על הפסקת השימוש במנגנון השחרור המנהלי, כפי שהוחלט לאחרונה בשירות בתי הסוהר, כמו גם על אי קידום ההליכים לטובת עמידה בפעימה השניה של יישום החלטת בג"ץ. לפי הודעת המדינה לבג"ץ מה-22 בדצמבר, "בנקודת הזמן הנוכחית ועל אף כלל הפעולות שננקטו, לא יעלה בידי המדינה להגשים את מימוש מלוא הפעימה השניה במועדים עליהם הורה בית המשפט". לטענת המדינה, רק 40 אחוז ממקומות הכליאה יעמדו בדרישת הפסיקה במאי.
פרט לכך שמזה שנה אין כנסת מתפקדת, מזה למעלה משנה אין נציב/ה במשרה מלאה בשירות בתי הסוהר, משום שלא ניתן לאשר מינוי זה בכנסת מעבר. את תפקידה של רב-גונדר עפרה קלינגר, שפרשה בסוף 2018 ממלא מאז גונדר אשר וקנין שכיהן כסגנה.
לטענת המדינה, רק 40 אחוז ממקומות הכליאה יעמדו בדרישת הפסיקה במאי
"לא ניתן להשלים עם מצב זה, של פגיעה מתמשכת בליבת כבוד האדם של 60 אחוז מהכלואים בישראל", הוסיף ד"ר ספיר במכתבו. "על רקע זה, דומה כי ראוי לנקוט ללא דיחוי (ההדגשה במקור, ע.ק.) בצעדים המתבקשים לפתרון המצב… בראש ובראשונה ניתן וראוי לפעול לקביעתו של תקן כליאה עדכני… קביעתו של תקן כזה, אשר תבטיח כי מנגנון השחרור המנהלי שנקבע ימשיך לפעול, ללא ספק יכולה להוביל לשיפור משמעותי בתנאי המחיה של אסירים רבים".
מלבד זאת ציין ד"ר ספיר כי "קביעת תקן כליאה מהותי כעת, עשויה למנוע את הצורך בקידום מזורז של שחרור מנהלי מוגבר בעוד מספר חודשים, דבר שיביא לשחרור מסיבי של מספר אסירים גדול בבת אחת". ד"ר ספיר לא מציין זאת במפורש, ואף שככלל צמצום כליאה וענישה מבורך באשר הוא, שחרור מסיבי ולא מדורג של אסירים יכביד על רשויות השיקום והפיקוח באופן שיפגע בתהליכים אלה ועלול לגרום לאסירים משוחררים רבים לשוב לסורם.
במשרד לביטחון הפנים הפנו לשירות בתי הסוהר לקבלת תגובה בנושא. טרם התקבלה התייחסות זו.