חג שמח? לא לעובדים השקופים של הרשויות המקומיות

המושג "אושפיזין" המתקשר עם חג סוכות, מכוון לאורחים רבי מעלה המגיעים לסוכה להשתתף בסעודה. שבעה אורחים, בכל יום אורח חשוב אחר. בנוסף, אחת החובות של סוכות היא הזמנת עניים להשתתף בשמחת החג. אירוח העניים משול לאירוח שבעת האושפיזין המכובדים ביותר במסורת היהודית.

כדאי להרהר גם כיום במסורת היפה הזו, שמצביעה על הצורך להכיר באנשים השקופים שסביבנו. בהשאלה לאורח החיים המודרני, הם אינם חייבים להיות עניים אלא עובדים פחותי מעמד שנתקלים מדי יום בתקרת הזכוכית. 

הסוכה המטאפורית של העובדים השקופים נערכת פעמיים בשנה, בפסח ובראש השנה, כשאנו מרימים כוסית ומתכבדים בשי לחג. בזמן הזה הם מודרים מהסוכה, לא מתוך התעלמות או חוסר נימוס – אלא משום שהשתתפות בהרמת כוסית או קבלת שי לחג הם שניים מהסממנים שמעידים על יחסי עובד מעביד.

ואם לסוכה שלנו מוזמנים שבעה אורחים מקראיים, לרשויות המקומיות בישראל יש שבע הגדרות לאותם עשרות אלפי עובדי קבלן. מחלקן אפשר ללמוד על המהלכים הפתלתלים שמונעים העסקה ישירה במגזר הציבורי. 

---

שלושים אחוז עובדי קבלן 

הראשונים הם עובדי הרשויות והעיריות שמועסקים בהעסקה ישירה. הם זוכים לכלל הזכויות וההטבות ומספרם עומד על כ-120 אלף ברשויות המקומיות. ההערכה היא שהיקף עובדי הקבלן ברשויות המקומיות מגיעה לכ-40 אלף עובדים.

אחריהם מגיעים "עובדי קבלן כוח אדם". הקבלן מספק עובדים למעסיק בפועל, והם עוסקים בעבודה שהיא חלק מליבת העבודה של המעסיק בפועל. את ההכשרה המעשית הרלוונטית לתפקיד ואת הוראות העבודה העובד מקבל ישירות מהמעסיק בפועל, ומחברת הקבלן הוא מקבל את המשכורת. 

עובדים אלו שונים מ"עובדי קבלן שירות" (הנקרא לפעמים "קבלן שירותים") או "עובדי חברה לאספקת שירותים". עובדי החברה מספקים למזמין השירות (המועצה המקומית) שירות מוגמר, למשל ניקיון, גינון או תחזוקה. אלו עבודות שאינן עבודות הליבה של הרשות המקומית ועל כן מזמין השירות לא מנהל את מתן השירות, ולכן הוא מתנהל ב-Outsourcing (מיקור חוץ). עובדי השירותים נולדו מתוך הרצון לעקוף את החובה להעסיק עובדי חברת כוח אדם לאחר תשעה חודשי עבודה. קבלן השירותים לא מספק עובדים – אלא שעות, ואת השעות הללו יכולים לבצע עובדים מתחלפים. כך נמנעת הזיקה של עובדים ל"מזמין השירות".

האושפיזין הרביעי הם "עובדי כתף אל כתף": עובדי קבלן שירותים או כוח אדם שמבצעים את אותה עבודה כמו עובד מן המניין של המועצה המקומית. הסוג החמישי של העובדים הם יועצים, עצמאיים או פרילאנסרים המועסקים באמצעות חשבונית. "משתתפים עצמאיים" בעגה המקצועית. 

עובדי השירותים נולדו מתוך הרצון לעקוף את החובה להעסיק עובדי חברת כוח אדם לאחר תשעה חודשי עבודה. קבלן השירותים לא מספק עובדים – אלא שעות

אחריהם מגיעים יצירי הכפיים הייחודיים לרשויות המקומיות: עובדי ה"תאגידים העירוניים" – ישות משפטית נפרדת המוקמת על ידי רשות מקומית ומנוהלת על ידי אנשי מקצוע ונציגי ציבור, אך מצויה בבעלות מלאה או חלקית של הרשות המקומית. עובדים אלו מהווים על פי מדור המחקר של הכנסת כ-9 אחוזים מנותני השירותים לתושבים במועצה מקומית, כ-12 אלף עובדים. רק בתל אביב פועלים 33 תאגידים עירוניים. עיריית תל אביב היא גם המעסיקה הגדולה ביותר של מורי קבלן – דרך החברה העירונית "יובל חינוך". כ-4,000 מורי קבלן עובדים במסגרת זו. 

תאגידים ציבוריים הם לרוב קרקע למינויים פוליטיים ולמשכורות נדיבות למנהלים. כגוף ציבורי הם כפופים לחוק הגבלת שכר הבכירים (שכר המנהלים לא יעלה על פי 50 משכר העובד הזוטר ביותר – לרבות עובדי קבלן) והפערים אכן מרשימים. כך בתל אביב יכול בכיר בתאגיד העירוני להשתכר עד כ-64 אלף שקל בחודש. 

סוגרים את רשימת האושפיזין של העובדים הלא ישירים – הם עובדי "עמותות חברות לתועלת הציבור וגורמים התורמים לעירייה באמצעות ביצוע עבודה מסוימת". שירותים אלו ממומנים, בחלקם או במלואם, באופן פילנתרופי על ידי הגורמים התורמים או המפעילים. 

מבולבלים? גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומדור המחקר של הכנסת. אפילו המועצות המקומיות עצמן מתקשות לזהות כמה עובדי קבלן עובדים בשירותיהן. גם משום שמגוון ההגדרות מקשה להבחין ביניהן וגם בשל הקושי באיסוף הנתונים מריבוי מעסיקים – 256 רשויות מקומיות בישראל המגדירות כל אחת בצורה שונה את הרכב העובדים.  

אפילו המועצות המקומיות עצמן מתקשות לזהות כמה עובדי קבלן עובדים בשירותיהן

מה שברור הוא שבמגזר הציבורי כשליש מהעובדים הם עובדי קבלן – הנתון הגבוה ביותר מבין מדינות ה-oecd. אפשר רק להניח שהנתונים של המסגרות המוניציפליות דומים לממוצע הארצי.  

מדיניות שיטתית של הפרדה

אז מהי המשמעות של להיות עובד בהעסקה לא ישירה של עירייה מלבד ההדרה מהרמת כוסית ומקבלת שי לחג? ראשית ישנן הבעיות המוכרות מעולמם של עובדי הקבלן: היעדר שכר בזמן חופשות הלימודים או בחגים, פגיעה בהצטברות הזכויות במעבר בין קבלנים שונים, אי שוויון בין תנאי השכר של עובדים מן המניין לשכרם של עובדי הקבלן, חוסר ביטחון תעסוקתי וקושי לתכנן את העתיד הכלכלי והאישי. וזוהי רק רשימה חלקית. 

לאלו יש להוסיף את התזכורת היומיומית למעמדם הנפרד של עובדי הקבלן ברשויות המקומיות. למשל המדיניות השיטתית של הפרדתם המתבטאת בסימון בגדי עבודה בצבע שונה, כרטיסי עבודה שונים וכמובן אי הזמנה לאירועים חברתיים. מכירים למשל את מטאטאי הרחובות בחולצות הזוהרות? דווקא הם בערים רבות עובדי עירייה. לרוב פנסיונרים ש"זכו" עוד לעבוד בעידן של ההעסקה ישירה. לעומתם, עובדי ניקיון של מבנה הציבור העירוניים מגיעים בשלל חלוקים צבעוניים – עדות להעסקתם כעובדי קבלן. 

ועוד משהו: בדוח שפרסמו פרופ' אורלי בנימין ועו"סיות אורנה עמוס ושירה איתן במסגרת הקואליציה להעסקה ישירה, עולה כי 75 אחוז מעובדי הקבלן בישראל הן נשים. מעדויות הקואליציה להעסקה ישירה עולה כי ההיבט המגדרי בולט ברשויות המקומיות בין השאר בהקשר של הטרדות מיניות. 

המדיניות השיטתית של הפרדתם המתבטאת בסימון בגדי עבודה בצבע שונה, כרטיסי עבודה שונים וכמובן אי הזמנה לאירועים חברתיים

הדילמה המרכזית של עובדי הקבלן, של מי המעסיק שלי בעצם, מתחדדת כאשר שואלים למי פונים כדי להגיש תלונה: למזמין השירות או למעסיק בפועל? סופן של התלונות הללו שהן נופלות בין הכיסאות. במקרים מסוימים, אומרים בקואליציה להעסקה ישירה, לא נחשפו העובדים לתקנון ההטרדות המיניות במקום העבודה.

תהיו רחובות 

היועצים המשפטיים בעיריות אולי יחסמו בגופם הרמת כוסית הכוללת עובדי קבלן, אבל התמונה לא לחלוטין עגומה. נברך את עובדי עיריית רחובות, שהועברו השנה להעסקה ישירה; את עובדי החברה לפיתוח תיאטרון, מוזיקה, אומנות ומחול בחולון  שחתמו לאחרונה על הסכם קיבוצי; ואת עובדי התאגיד העירוני אריאל בירושלים, שצפויים להיקלט להעסקה ישירה על ידי עיריית ירושלים. 

לשאר עובדי הקבלן ברשויות המקומיות נאחל כי המדינה תשכיל למסד סוף סוף גוף ממשלתי אשר יאסוף נתונים באופן מקיף, מהימן ושיטתי על היקף עובדי הקבלן ברשויות המקומיות; שעוד עובדי תאגידים עירוניים יתאגדו ויפעלו לשיפור תנאי העסקתם בהסכמים קיבוציים; ושכלל עובדי הקבלן ברשויות המקומיות יוכלו להשיל את הבגד או התג המתייג אותם כמוחרגים לא רק בהרמת הכוסית. 

הכותב הוא דובר כוח לעובדים