ברוכה השכינה, שומרת הסביבה

משרה ללא תשוקה

במסגרת עבודתו במשטרה קיים ניסו שחם יחסים אינטימיים עם נשים שהיו כפופות לו בדרגתן בארגון, והחלטותיו כקצין בכיר יכלו להשפיע עליהן – כך קבע השבוע בית המשפט המחוזי בהרשיעו את שחם. יסוד ההסכמה ליחסי המין לא נשלל מאותן נשים, כך שלא בוצעה כלפיהן עבירת מין. יחד עם זאת, הנורמה עליה פסח שחם, כך נקבע השבוע, הינה מתחום טוהר המידות. שכן, "תגמול" בדמות יחסי מין הנובעים מדרגה בכירה, מהווה הפרת אמונים כלפי הציבור, המשלם את שכרו. שכר זה אינו כולל הנאה משירותי מין. את מימוש תשוקתו, רשאי משרת הציבור לאתר מחוץ לתחומי שררתו.

החלטת בית המשפט בעניין שחם מהווה בשורה קשה עבור אפי נוה, יו"ר לשכת עו"ד בדימוס. גם נוה קיים מערכות יחסים מיניות עם נשים שעמדתו השלטונית השפיעה או היתה עשויה להשפיע על עניינם המקצועי. עו"ד בהחלט עשויה להיזקק להשפעת יו"ר לשכת עו"ד בטרם מינויה למשרת שיפוט. עו"ד נוספת בהחלט עשויה להיזקק להשפעת יו"ר לשכת עו"ד במסגרת מקצועה. מתמחה במשפטים בהחלט עשויה להיזקק להשפעת יו"ר לשכת עו"ד בעניינה המקצועי.

בדומה לניסו שחם, מערכות יחסים אלה לפי מה שפורסם, היו רצוניות. בדומה לשחם, מצופה מיו"ר לשכת עו"ד להימנע מקבלת שירותי תשוקה ממי שעשויות ליהנות מהשפעתו על מקצוען. השבוע הוכרז כי חקירתו של נוה הסתיימה ועתה עומד התיק לבחינת הפרקליטות. לא מן הנמנע כי יישום תפיסת טוהר המידות שהובעה בעניינו של שחם השבוע, תוביל להרשעת נוה בעבירת מרמה והפרת אמונים.

דרושה אחדות מודרי משטר

"דרושה לנו אחדות לאומית ציונית" קוראים בשבט בנימין – בני וביבי. לאיזו קבוצה מתכוונים חברי שבט בנימין? בחשבון הפשוט – "קול האחדות" קורא להחרגת מי שאינם יהודים, שאינם מרכיב בתנועה הלאומית הציונית. ואולם, בחשבון העמוק מדובר גם בהחרגת החרדים. אכן, במהלך השנים, ההנהגה החרדית הלכה ונספחה לליכוד, ונקטה ברטוריקה ציונית מובהקת. יחד עם זאת, לא רק שהציונות אינה הרעיון המכונן של החרדים, אלא שהיא יריב מושבע שלהם. 

---

לשאלה מי הריבון ישיב כל חרדי/ת – ה'. לאותה השאלה ישיב הלאומי הציוני – המדינה, הכנסת או הממשלה, הכל לפי עומק ידיעותיו בשלטון מדיני. החרדים שואף לקיום חוקי התורה ולא חוקי המדינה, אשר אותם הוא נאלץ לקבל מכורח הנסיבות. 

"קול האחדות" קורא להחרגת מי שאינם יהודים, שאינם מרכיב בתנועה הלאומית הציונית

לפני כמה שנים ליוויתי קבוצת פעילים חרדים נגד הליך הגיוס לצבא. אל הכניסה ללשכת הגיוס, שם עמדנו, הגיעה קבוצת חרדים שהגיעה למקום כדי לקיים את הליך הגשת הפטור מגיוס. הפעילים שליוויתי עודדו להשתתף בעצם הגשת הבקשה לקבלת פטור, כלומר להתעלם לחלוטין מצו הגיוס. בין הקבוצות התפתח ויכוח, שבוודאי לא עסק בשאלה האם הציונות טובה, ראויה או רצויה. על כך הסכימו אלה ואלה כי מדובר ברעיון בלתי רצוי ופוגעני. 

ההבדל היחידי ביניהם עמד על הדרך להתמודד מול הרעה הזאת שניצבת מולם. בניגוד לחבר'ה שאיתם הגעתי השואפים להתנערות והתנתקות מהמדינה, אותם חרדים הפעילים למען מפלגות המתמודדות לרשות המחוקקת אמרו: "המדינה היא כמו השטן, צריך לנסות ולחיות איתה עד שבע"ה היא תעלם".

אכן, התפיסה התורנית אינה לאומית ציונית. ההיפך מכך. בחשבון החיבור יוצא כי הן החרדים והן מי שאינם יהודים – אינם נכללים בספירת האחדות הלאומית ציונית. הבה נוסיף לספירה את יוצאות ויוצאי אתיופיה שאמנם מעידים על עצמם כחלק מהלאומיות – אלא שהמדינה מדרגת אותם בקומה התחתית; קהילת הלהט"בק; עניים אשר עניינם כלל לא מובא בחשבון באף ממשלה ועוד. תמיד כשאני מתחיל למנות ולהוסיף עוד קבוצות וקהילות, אין מי שכותב לי מדוע הכנסת אותי למניין, אלא רק מדוע החסרת אותי מרשימת המודרים. 

הקריאה לאחדות לאומית ציונית, היא פעולה להעמדת ממשלת מיעוט, המחריגה את כל מי שאינו יהודי, את כל מי שהוא יהודי המאמין בריבונות ה' ואת כל מי שחולשתו הפרטית או הקהילתית גורמת להדרתו מהאידיאולוגיה הלאומית ציונית. על כן, אל מול הקריאה לאחדות לאומית ציונית, יש להעמיד קריאה לאחדות מודרות ומודרי המשטר. קריאה שתשקף התייחסות לרוב המכריע של יושבות ויושבי הארץ. 

טיול חשבון נפש לאתיופיה 

יוצאות ויוצאי אתיופיה הם אכן מודרי משטר. צבע העור הכהה מעמיד אותם בנחיתות מובנית בהיבטים רבים. אחת הפגיעות הקטלניות ביותר הנה באכיפה משטרתית חריפה כלפיהם, אך ורק משום צבע עורם. אכיפה מבוססת צבע עור. אכיפה מוגברת המתחילה בהנחת חשד מוקדם כלפי מי שעורו כהה ומסתיימת במקרים הקשים במותם של יוצאי אתיופיה בידי שוטרים. 

אין כל סיכוי שבנו של חבר הנהגה באחדות הציונית יסיים את חייו במפגש עם שוטר סיור. זה לא קרה וזה לא יקרה. האחרון בסדרת ההרוגים הוא סולומון טקה ז"ל. מותו לא הוביל חלילה למעצר עד לתום ההליכים המשפטיים של השוטר שהרגו. ההיפך מכך, הוא שוחרר לבית מלון, לפי הנטען, למען הגנה על שלומו וחייו. הגנה מפני האתיופים הרוצחים האלה, ביקשה המשטרה לשדר שוב את המסר הגזעני הרעיל שלה.

אין כל סיכוי שבנו של חבר הנהגה באחדות הציונית יסיים את חייו במפגש עם שוטר סיור. זה לא קרה וזה לא יקרה

לא נשיאה באחריות ולא כל חשבון נפש כנה אודות הגזענות הממוסדת כלפי העור הכהה. במקום זאת, דווח השבוע על נסיעת שוטרים לאתיופיה. איני מבין כיצד נסיעה לאתיופיה מקדמת את הפסקת העמדה השלטונית הגזענית. אולי כאשר יראו אתיופים המטיסים את מטוסי חברת התעופה המקומית, או ייפגשו עם מפכ"ל או גנרל מקומי הם יפנימו שצבע העור אינו מתכון הכרחי לנחיתות בחיים המשותפים? ואולי ראוי באמת לשלוח את כל השוטרים לאתיופיה, שם לא יוכלו לפגוע במקומיים, וכאן לא יימצאו עוד שוטרים ההורגים משום צבע עור כהה.

החירות של סימונה

בתקופה האחרונה קמה קבוצת מאבק פמיניסטית משובחת. קבוצה המורכבת מפעילות בעלות ניסיון, ידע ונחישות. הקבוצה פועלת לשחרורן של נשים המרצות עונש מאסר ממושך, בגין ביצוע עבירת המתה. ההצדקה המוסרית לפעולה, נעוץ בכך שהמעשה בוצע כלפי בן זוגן, אשר התעלל בהן, פיזית ונפשית. מעשה ההמתה בוצע כאקט של הצלה עצמית מפני בן הזוג.

לנשים הנתונות בנחיתות עד כדי סיכון חיים מתמיד אין כל כוח או כלי אפקטיבי להגן על עצמן. אין להן תמיכה מן המעגל הראשוני, המשפחתי, החברתי. אין להן תמיכה או סיוע אפקטיבי במעגל השלטוני. מערכות השלטון לא מצליחות לאתר ולסייע לנשים הנתונות תחת סיכון חיים. פעולת ההצלה העצמית שנוקטת אישה כלפי הגורם המסכן – אינה יכולה להיבחן כמעשה עבירה רגיל. החוק גם מכיר בכך.

הפעילות במאבק הזה משקפות את הנסיבות הללו בשלב בחינת שחרורן המוקדם של האסירות. וכך, לאחר שחרורן המוקדם של דלאל דאוד שוחררה השבוע גם סימונה מורי. אין ספק, כי חירותן של הנשים התאפשרה אך ורק בזכות היוזמה האזרחית, שיוצאת מתפיסת העולם המפותחת אודות יחסי הכוח בחברה. 

לאזוק את הידיים המשרתות

מופע נוסף של מיצוי הכוח השלטוני נראה השבוע כלפי ג' עובדת זרה החיה בארץ עם ילדיה. לדיון בעתירתה לשחרור הובלה במסדרון כשהיא כבולת ידיים. אותן הידיים אשר שרתו את האדנות המקומית במשך שנים. ידיים שאולי חיתלו את אחת הסבתות של מי מחברי התנועה הלאומית ציונית. למען הדגמת האדנות והריבונות אוזק השלטון גם את הידיים המשרתות אותו. כך עם מבקשי המקלט מאפריקה וכך עם עובדים זרים מהמזרח.

מעבר לקדושת הריבונות, הצדקת השלטון את גירוש העובדים נטולי מעמד אזרחי, נשענת על האיום מפני השתלטות עוינת של בני אדם ממקומות אחרים, שיגיעו ויכבשו אותנו. היה לטיעון הזה טעם אילו באמת הייתה תופעה חריפה של כניסה לארץ מתוך מאמץ להשתקע בה. מדיניות ההגירה של משטרים רבים כוללת את האפשרות להתאזרח. דיני ההתאזרחות הרבה יותר פשוטים והגיוניים במשטרים בעלי אופי דמוקרטי.

במשטר המונח על הרעיון הלאומי ציוני, אפשרות ההתאזרחות של עובדים מארצות אחרות מנועה כמעט לחלוטין. ועל מה נתפלא, הרי אם חלק גדול של האזרחים מוחרג מהאחדות הלאומית – על אחת כמה וכמה תוחרג עובדת זרה מהפיליפינים. בהליך המשפטי התייצבו פעילות ופעילים, שגיבו בנוכחותם ובקולם את ג'. על מה שקרה בהליך עצמו אסור לפרט ולפרסם מחמת צו איסור פרסום. אכן, רק מדינה המתביישת במעשיה שלה תבקש להסתירם תחת צווים.    

גרטה והכדור הכחול 

לפני כמה שנים, יצאתי עם חברותיי ממחלקת "מחבקי העצים" לסדנה חברתית בת מספר ימים. אחת ההרצאות עסקה במצב כדור הארץ, ובה שמעתי לראשונה את המושג "טביעת רגל אקולוגית". כמה צורכת האנושות ביחס לכוח ההתחדשות של כדור הארץ. 

צריכה החורגת מכוח ההתחדשות, יוצרת חוב אקולוגי המתגלגל לדורות הבאים. צמצום הצריכה פירושו צמצום הפגיעה בכדור הארץ. השבוע שאלה גרטה תונברג את הנהגת האנושות, איך אתם מעזים לעשות זאת? מהיכן הזכות לחיות על חשבון הזכות לחיים של הדורות הבאים? 

השבוע שאלה גרטה תונברג את הנהגת האנושות, איך אתם מעזים לעשות זאת? מהיכן הזכות לחיות על חשבון הזכות לחיים של הדורות הבאים? 

אני זוכר שהייתי המום לאחר ההרצאה ההיא, ותהיתי לשם מה לקיים מאבקים חברתיים, כשמוטבע על כדור הארץ תאריך תפוגה קרוב. מה הטעם במאבק למען שוויון אזרחי, שאפילו יושג, לא יהא היכן ליהנות ממנו? ואיך כל כך מעט נעשה בכדי להגן על כדור הארץ מפני הפגיעות הקטלניות המבוצעות בו?

עד כמה זה אירוני שמה שנתפס בעינינו כהתקדמות אנושית, פירושו בפועל הוא חיסול האנושות. עלויות מה שנחשב כקידמה אנושית, טכנולוגיה וחיים קלים יותר ונטולי מאמץ – הן במניעת ההנאה מן העולם בקרב הדורות הבאים. 

שבת ירוקה 

רבים סבורים כי הרציונל של שמירת השבת בכך שאנשים לא יתאמצו. טיעונים בנוסח "פעם הדליקו אש עם אבנים וזה היה מאוד קשה, והיום אני פשוט לוחץ על כפתור. אין בכך מאמץ, ולכן כל התכלית של שמירת שבת נעלמה". לפי שומרי תורה ומצוות הטעם לשמירת שבת נעוץ בהכרת האדם בריבונות השכינה על העולם. מתוך הכרה זאת נובעת גם השאיפה לנהוג באופן זהה לפעולת השכינה, אגב בריאת העולם. וכשם שביום השביעי שבת מכל מלאכה – כך מצווה גם האדם, לשבות מכל מלאכה. מכל מלאכה ולא מכל מאמץ. 

פעמים רבות דובר בכך שמלבד העניין התורני הלכתי, יש בשבת ערך סוציאלי. מעסיקים לא יוכלו לנצל את האדם כחומר גלם ללא הרף. האדם יוכל להתחדש בעל כורחו של המעסיק. 

מעט מדי דובר על השבת כבעלת ערך סביבתי, כאמצעי המסייע לחידוש כדור הארץ. פרק שבועי שבו נח ומתחדש כדור הארץ מסחיטתו ללא הרף. אכן, לחיצה על כפתור כאמצעי להדלקת אש כבר לא מאמצת את האדם – אך בהחלט מאמצת את כדור הארץ. בסוף כל כפתור חשמלי מונחת תעשייה השולקת בחוסר רחמים את כדור הארץ, ואולי אף באופן משמעותי הרבה יותר מאשר באותם הימים בהם נאלץ האדם לקושש עצים ולחכך אבן באבן בכדי להדליק מדורה.