קשה לשכוח את תוכנית "עובדה" מ-2017 בכיכובו של אפי נוה. נוה,שהיה אז בשיא כוחו כיו"ר לשכת עורכי דין התרברב על היחסים החמים שלו עם בכירי עולם המשפט, על הדיל שלו עם שרת המשפטים וחברתו איילת שקד , ואף נתן הצצה להשפעתו בוועדה למינוי שופטים, אף שעוד לא היה חבר רשמי בה.
נוה הרחיק לכת כשענד לגופו מכשיר הקלטה ואיפשר לצוות התוכנית לצלם את הנעשה בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת תוך שהוא מקליט עורכי דין ושופטים. חלק מהשופטים כלל לא ידעו שהם מוקלטים. חילופי הדברים של השופטים עם נוה בתוכנית היו לא פחות ממדהימים. השופטת איריס לושי עבודי סיפרה לנוה בגאווה, שמתקשרים אליה ואומרים לה "אפי ביקש שתרצי" – היא בחיים לא אומרת לא.
שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, קבל בפני נוה שלא קיבל שדרוג לחדר שלו ותהה בחצי צחוק ביחד עם נשיא בית המשפט המחוזי איתן אורנשטיין "ממתי נוה מקשיב להנהלת בית המשפט", ושופט העליון יורם דנציגר צולם כשהוא נענה להצעת נוה לקבל טרמפ מצנן לחדרו.
מה שלא נחשף באותה תוכנית זו העובדה שרבים מהשופטים – עשרות שפוקדים את הכנס מדי שנה – השתתפו שם במימון הלשכה בעצמה. חלקם הסתפקו בטיסות בלבד. חלק גדול יותר קיבלו מלבד טיסות גם מימון ללילה וחלקם קיבלו אפילו מימון לכמה לילות בשווי של אלפי שקלים.
סמינר במרוקו, השתלמות בארה"ב
אחד השופטים שנסע בעשור האחרון לכנסים רבים של לשכת עורכי הדין באילת הוא לא אחר מאשר השופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.הנסיעות היו במימון לשכת עורכי הדין, שכיסתה את הוצאות האירוח והטיסה שלו.
מלצר פקד כמעט מדי שנה את כנסי הלשכה באילת. לא רק את כנסי הדגל שלה – אלא גם כנסים רבים אחרים. כך למשל, ביולי 2012 טס מלצר לכנס של הלשכה באילת. לפי מידע שהגיע למקום הכי חם' הוצאות האירוח שלו בכנס זה הסתכמו בכ-3,000 שקלים, עבור לינה בחדר זוגי במלון רויאל ביץ' במשך שלושה לילות, במימון מחוז תל אביב של הלשכה, שבראשו עמד אז נוה.
באותו הכנס שהה הנדל ארבעה לילות באותו מלון, כולל טיסה ואירוח מלא של לשכת עורכי הדין בגובה של כ-4,500 שקל. את אותו כנס פקדו עשרות שופטים נוספים, והוצאות הלשכה עליהם הסתכמו בכ-35 אלף שקל. חריגה בנוף השופטים היתה אז הילה גרסטל, היום שופטת בדימוס ואז נשיאת בית המשפט המחוזי – שסירבה לקבל כל מימון מהלשכה, גם לא בגין הטיסות אל הכנס ובחזרה.
לשכת עורכי הדין כמו גם הנהלת בתי המשפט התעלמו מבקשותינו להעביר נתונים על היקף המימון שהעמידה הלשכה לשופטים בכלל ולשופטי בית המשפט העליון בפרט בכנסים השונים. ניתן להעריך בהתבסס על כך שמדובר בעשרות כנסים ובעשרות שופטים כי היקף ההוצאות הכולל הגיע בעשור האחרון למאות אלפי שקלים וייתכן שאף למעלה מכך. המימון לחלק משופטי העליון, כמו מלצר והנדל, הגיע ככל הנראה לעשרות אלפי שקלים במצטבר לאורך השנים.
חלק משופטי העליון אף נסעו להשתלמויות עם לשכת עורכי הדין בחו"ל, כאשר הלשכה העמידה מימון גם לנסיעות אלו. כך למשל, מימנה הלשכה לשופט בית המשפט העליון בדימוס יורם דנציגר הוצאות טיסה ואירוח לחו"ל בשתי הזדמנויות שונות. בפברואר 2014 ובספטמבר 2016 וזאת במסגרת מה שהוגדר כמשלחות לימודיות פעם אחת לניו יורק ופעם נוספת לדלוואר, ניו יורק ווושינגטון. מהנהלת בתי המשפט נמסר כי לשכת עורכי הדין מימנה את נסיעתו ב-2014 ואילו ב-2016 המימון הגיע ממזכיר מדינת דלוואר, מהשופט עצמו וגם מלשכת עורכי הדין.
את הכנס באילת פקדו עשרות שופטים נוספים, והוצאות הלשכה עליהם הסתכמו בכ-35 אלף שקל. חריגה בנוף השופטים היתה הילה גרסטל שסירבה לקבל כל מימון מהלשכה, גם לא בגין הטיסות אל הכנס ובחזרה
בעוד כמה חודשים תתכנס הלשכה לבחור בנציגה שלה לועדה למינוי שופטים במקום נוה שנאלץ לעזוב אותה בעקבות פרשת מין תמורת מינויים שבה הוא חשוד. דנציגר הוא אחד המועמדים המועדפים כיום על יו"ר הלשכה הנוכחי, אבי חימי, לשמש כחבר הוועדה למינוי שופטים מטעם הלשכה. דנציגר אף יצא למשלחת נוספת עם הלשכה ללונדון בכנס שארגן ועד מחוז תל אביב. בהנהלת בתי המשפט מסרו כי כנס זה לא מומן על ידי לשכת עורכי הדין – אלא על ידי אוניברסיטת אוקספורד.
השופט הנדל יצא לשלוש משלחות בחו"ל עם לשכת עורכי הדין. פעם אחת במימון הלשכה, באותה משלחת ללונדון שבה השתתף דנציגר ב-2015, ופעמיים נוספות כשהנהלת בתי המשפט מימנה את שליחותו. עם זאת, הלשכה העמידה להנדל מימון מלא למשל לנסיעתו לסמינר שערכה בנושא המשפט העברי במרוקו.
גם השופט המחוזי חאלד כבוב נסע עם לשכת עורכי הדין לחו"ל פעמיים. כבוב היה מועמד הלשכה לבית המשפט העליון. מהנהלת בתי המשפט נמסר כי נסיעה אחת של כבוב היתה במימון מלא של הנהלת בתי המשפט "בהנחית ראשי המערכת דאז", והשנייה מומנה חצי על חשבונו וחצי על חשבון המארח (מדינת דאלוואר). ממידע שנמסר בבקשת חופש המידע, עלה כי ב-2015 וב-2016 יצאו למשלחות של הלשכה, מלבד כבוב ודנציגר, שני שופטים נוספים: עאטף עילבוני מבית המשפט בנצרת ואיתן אורנשטיין.
במהלך התקופה שבה השופטים מבלים בכנסים משותפים עם יור הלשכה נוה, הם נדרשו לעסוק במסגרת תפקידם בתיקים שקשורים ללשכת עורכי הדין, למשל בעתירות של מתמחים נגדה. כך למשל ב-2017, דחו דנציגר והנדל עתירה של המתמחים שהוגשה נגד הלשכה בטענה שנפל דופי בבחינות. בנוסף דנו השופטים גם בתיקים שקשורים לבכירים בלשכה שמייצגים לקוחות בבתי משפט במשרדיהם הפרטיים. בעוד על פוליטיקאים נמתחת לא מעט ביקורת על התרועעות עם גורמים הקשורים לתחום עיסוקם, כמו גם נסיעות במימון פרטי – הרי שנדמה שהשופטים בישראל הצליחו לחמוק מביקורת זו.
שדרוגים אישיים מאפי
השתתפותם של שופטים בכנסים של לשכת עורכי הדין לא החלה בתקופתו של נוה. אך בתקופתו של נוה, עוד מימיו כיו"ר מחוז תל אביב ולאחר מכן כיו"ר הלשכה, הפכו הכנסים לתעשייה של ממש. מספרם גדל וכך גם ההשקעה הכספית בהם. חלק מההשקעה הושגה באמצעות חסויות מגופים מסחריים, כמו חברת הביטוח מנורה שהיא גם לקוחה של המשרד הפרטי של אפי נוה ואף התקשרה עם הלשכה בפוליסות לעורכי הדין. ב-2018 היה תקציב הכנסים השנתיים באילת היה כ-3 מיליון שקל. מתוך זה ציפתה הלשכה לקבל הכנסות של 1.5 מיליון שקל מהכנס.
נוה ניצל את הכנסים הללו לצבירת כח פוליטי ובדף הפייסבוק של הלשכה עסקו בהעלאת מאות תמונות מהכנסים, שבהן נוה מככב לצד בכירי הכלכלה, מערכת המשפט, התקשורת והפוליטיקה בישראל. לדברי עובדי לשכה לשעבר, נוה עצמו נהג להשקיע רבות בשיבוצי המרצים בכנסים, וברשימת המוזמנים מקרב השופטים העיתונאים הפוליטיקאים ועורכי הדין. לדברי אותם עובדים, נוה גם דאג לאשר בעצמו את רשימות השדרוגים בבתי המלון לאנשים שחפץ ביקרם.
זמן קצר לאחר בחירתו של חימי לתפקיד יו"ר לשכת עורכי הדין, הוא הודיע כי החליט לבטל את הכנסים בלשכה מלבד הכנס השנתי באילת. זאת גם על רקע ביקורת על עלותם של הכנסים לעורכי הדין שאינם קרובים לצלחת של בכירי הלשכה ונדרשו לשלם אלפי שקלים עבור השתתפות בכנסים. בעוד רוב עורכי הדין בישראל לא השתתפו בכנסים האלו, הם עלו לחברי הלשכה מיליוני שקלים מדי שנה. חלק מהכסף מגיע מדמי החבר באופן ישיר וחלק מחסויות של חברות מסחריות. חברי הלשכה סבסדו גם את השתתפותם של שופטים בכנסים בחו"ל.
תגובות
מהנהלת בתי המשפט נמסר: "השופטים אשר משתתפים בכנסים של לשכת עורכי הדין פועלים בהקשר זה בהתאם לכללים מנחים ומפורטים של הנהלת בתי המשפט שאותם אימצה ועדת האתיקה לשופטים. מצורף קובץ מעודכן של הכללים, כפי שהופץ סמוך לאחר כניסת נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות לתפקיד. החל מימנויה לנשיאת בית המשפט העליון, מימנה השופטת חיות את ההוצאות במלואן. לפני מינויה לכהונת נשיאה, בעת שהייתה שופטת של בית המשפט העליון, מימנה הלשכה את הוצאות נסיעתה בלבד. הנשיאה לא השתתפה בכנסים בחו"ל".
ביקשנו מהנהלת בתי המשפט גם לקבל פירוט אודות השתתפות שופטי בית המשפט העליון בכנסים השונים של הלשכה בשנים עברו, וכן את אופן המימון של השתתפותם ומה כלל המימון. בהנהלת בתי המשפט מסרו לנו רק נתונים אודות השתתפות השופטים בכנסים. וגם אלו לא היו מדויקים ככל הנראה. כך למשל נמסר לנו שב-2015 לא השתתפו שופטים של בית המשפט העליון בכנסים. זאת בזמן שבבקשת חופש מידע שהוגשה בעבר ללשכת עורכי הדין על משתתפים בכנסים נחשף כי ב-2015 נסעו מספר שופטי עליון (ובהם דנציגר, הנדל, ודפנה ברק ארז) לכנס אחד של הלשכה לפחות".
את התשובה המלאה של הנהלת בתי המשפט תוכלו למצוא בקובץ המצורף כאן. וכך גם את המידע שנמסר מלשכת עורכי הדין בנושא.
בקובץ שנשלח לשופטים מחיות לאחר כניסתה לתפקיד נכתבו הכללים הבאים: "שופט יוכל לקבל מימון מלשכת עורכי הדין להוצאות נסיעה/טיסה ולינה ללילה אחד. עם זאת מודגש כי מטרת ההשתתפות בכנס היא לצורך מתן הרצאות מקצועיות. על כן, ההנחיה היא לצמצם את השהות בכנס ככל הניתן לצורך זה. שופט מרצה נכתב עוד ישלם באופן עצמאי עבור הבאות: שימוש במיני בר, כיבוד בלובי, אירוח בטרקלין העסקים במלון ועוד. השופט ידווח על שהותו כימי חופשה שנתית מלבד יום ההרצאה שיחשב כיום עבודה. ועוד. בנוגע לכנסים בחול נכתב בחוזר כך: הזמנה לארועים כנסים סיורים לימודיים שיוזמת ומארגנת לשכת עורכי הדין בחול עשויה לעורר מורכבות בהיבט האתי ובעניין זה יש לפעול על פי האמור במכתבה של נשיאת בית המשפט העליון משנת 2013. כמו כן ועל פי הנחית מנהל בתי המשפט מ-2012 על שופט המוזמן באופן אישי לאירוח מקצועי בחול על חשבון הגורם המזמין, לאו דווקא לשכת עורכי הדין, בין במימון מלא או חלקי לפנות ולקבל אישור מראש מאת נשיאת בית המשפט העליון.
מדנציגר נמסר בתגובה: "מעולם לא קיבלתי מימון כלשהו מאפי נוה. לשכת עורכי הדין ראתה לנכון לצרף למשלחות עורכי דין לחול בשנים 2014-2016 גם שופטים ואנשי אקדמיה. אני וחבריי השופטים שנטלו חלק במשלחות אלו התבקשנו להרצות לצד שופטים עמיתים (מכהנים ובדימוס) ואנשי אקדמיה מקומיים בימי עיון משותפים. לדוגמא: בלונדון – לורד קולינס (שופט בית המשפט העליון עד 2011), בניו יורק השופט דני צ'ין, בלוואר הנשיא ליאון סטריין והצ'נסלור אנדרה בוכארד. השתתפותי במשלחות אלו של לשכת עורכי הדין בישראל אושרה מראש על ידי נשיאת בית המשפט העליון.
ובאשר להשתתפות בכנסים בארץ. זו נעשתה על פי כל הכללים והמגבלות של מערכת בתי המשפט. ככל שופטי בית המשפט העליון ולא רק הם הוזמנתי בכל שנה ליטול חלק בכנס השנתי של הלשכה. במרבית המקרים נעניתי ברצון להזמנה והרציתי במושבים שונים. שכן חשבתי ועודני חושב שהשתתפות שופטים בכנסי לשכה חשובה ביותר. בדעה דומה אחזתי כששימשתי יור המכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין. הזמנת שופטים להשתתף ולהרצות בכנסים נעשתה מאז הכנס השנתי הראשון שאותו יזם שלמה כהן עת כיהן ראש הלשכה בדומה למודל של כנסי ה-ABA.
בכנס הלשכה שהתקיים בסוף חודש מאי 2014 השתתפתי במושב ביום רביעי אחר הצהריים לנתי באילת לילה אחד ושבתי למחרת בבוקר בטיסה לנתב"ג. על השתתפותם של שופטים בכנסים בארץ ובחול ניתן למצוא בנקל מידע מלא בגליונות "עורך הדין". אני תוהה מדוע לא בחרת בדרך פשוטה וברורה זו".