דדליין לארדן: בתגובה לעתירה של קואליציית ארגונים "האקדח על השולחן" נגד רפורמת הנשק של השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, קבע בג"ץ כי יש למדינה כחצי שנה לשלוח הודעה מעודכנת על הקריטריונים ולהסדיר את התנאים לקבלת רשיון בחקיקת משנה, וארבעה חודשים כדי לבדוק אם מאבטחים רשאים לקחת נשק לביתם. בג"ץ דחה את צו הביניים שביקשה הקואליציה. "אנו סבורים כי לעת הזו מן הראוי לאפשר למשיבים לקדם את עבודת המטה ואת תהליך קבלת ההחלטות בשלושת הראשים של העתירה", נכתב בהחלטה.
"הפוטנציאל העצום שיש לחלוקה מסיבית של נשק במרחב הציבורי, בייחוד על נשים וילדים. המדינה הודתה שכרגע יש עבודת מטה כדי לבחון שינוי בתנאי הסף של מי זכאי לנשק. זה צריך לבוא לפתחו של שר או שרת הביטחון פנים החדשים", אומרת עו"ד ענת טהון אשכנזי, שהשתתפה עם קואליציית ארגוני "האקדח על שולחן המטבח" בדיון בבג"ץ בעתירה שהגישו נגד רפורמת הנשק.
"המשרד לביטחון פנים צריכים עכשיו לעדכן את בג"ץ, אנחנו מקוות שזה יחייב לראשונה עבודת מטה משמעותית ומעמיקה, גם על בסיס עובדתי וגם עם כל הגורמים הרלוונטיים, ובהם משרד הרווחה והבריאות, שני הגורמים המשמעותיים ביותר לצורך בחינה מהותית"", הוסיפה טהון.
במרכז: עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח, עו"ד ענת טהון אשכנזי מאיתך מעכי, עם נציגות קואליצית "האקדח על שולחן המטבח" וארגון משפחות הנרצחים והנרצחות | קרדיט: האגודה לזכויות האזרח
הרפורמה, שנכנסה לתוקף באוגוסט בשנה שעברה, הגדילה את הזכאות לקבלת נשק פרטי לכל מי ששירת בצבא ועבר הכשרה קרבית בצבא. מאז אישור הרפורמה מספר הבקשות לרישיונות נשק עלה בצורה דרסטית, בשיעור של כ-330%, כשיותר ממחציתן קיבלו אישור. בנוסף, היא איפשרה למאבטחים לקחת עמם נשק הביתה. לפי נתוני הקואליציה, 35 אנשים וברובן נשים נרצחו בביתן או בסמוך אליו בין השנים 2002 ל-2013, באמצעות נשק שיועד לאבטחה.
העתירה מפרטת כיצד הרפורמה התקבלה ללא בחינה יסודית. "לא יכול להיות שרק אחרי שמחליטים מי זכאי לנשק, מקימים ועדה שבודקת האם התהליך הפרוצדורלי של החלוקה נכון או לא", מסבירה טהון אשכנזי. "נעשה כזה שינוי בלי לבדוק עם משרד הבריאות, שמצביע על עליה באובדנות, או עם משרד הרווחה שמצביע על הקשר המאד מובהק בין אלימות נגד נשים לבין המצאות נשק בבית. כל ההיבטים האלו לא נלקחו בחשבון ברפורמה".
"האומדן הוא שיהיו 600 אלף אנשים בישראל עם נשק, ומתן אפשרות למאבטחים לקחת נשק הביתה. העתירה שלנו היא נגד ההצפה של המרחב הציבורי בנשק, כדי לכאורה להגן על התושבים מפני כל חשש בטחוני. נשק הוא לא הגנה, אלא סכנה", אומרת טהון אשכנזי. בנוסף, "ככל שיעבור הזמן יהיה קושי רב, עד בלתי אפשרי, לאסוף את כלי היריה שיירכשו על ידי בעלי הרישיונות החדשים", נכתב בעתירה. לפי המשרד לביטחון הפנים, מספר הרישיונות שאושרו במהלך שמונת החודשים מרגע תחילת הרפורמה (3,817) גדול מכלל הבקשות לרישיון נשק (2,624) שהוגשו ב-2017 כולה.
המשרד לביטחון פנים: הליך קבלת הרישוי לנשק בעייתי
בתגובה לעתירה מטעם המשרד לביטחון פנים נכתב ש"הוראות השר ניתנו לאחר קבלת ובחינת גורמי המקצוע במשרד לביטחון הפנים ובמשטרה, לנוכח המצב הביטחוני ברחבי המדינה ובהתחשב ביכולתם של מאבטחים מיומנים להוות מכפיל כוח, המאפשר לייצר מענה מהיר והולם באירועים של פעילות חבלנית עוינת".
מיד לאחר אישור הרפורמה, נחשפה במקום הכי חם הקלות היחסית של תהליך קבלת הרישיון: למרות כל מאמציו של כתב המקום לעורר חשד במהלך הראיון לקבלת הנשק, לא נעשתה בדיקה של הפרופיל הפסיכיאטרי שלו והוא קיבל נשק ללא כל בעיה.
שבועיים לאחר פרסום הכתבה, הודיע משרד הפנים על הקמתה של ועדה לבדיקת קבלת הרישיונות. מסקנותיה, שהיו אמורות להיות מוגשות בדצמבר האחרון, לא התקבלו עד לרגע זה, ואחרי סחבת ארוכה, הן יוגשו אל השר לביטחון פנים החדש/ה. מקצת מהמסקנות עולות כבר מהתשובה של המשרד לביטחון פנים לעתירה. בין השאר עולה בעתירה כי קיימים ליקויים ב"תמונת המצב הרפואית והבריאותית של מבקש הרשיון כפי שהיא מוצגת לפקיד הרישוי", וכי יש "צורך לשפר את הכשרתם של פקידי הרישוי לצורך זיהוי וגילוי בעיות שעשויות לעלות במהלך הליך הרישוי".