נתחיל מהסוף: לא רק שבנימין נתניהו יהיה ראש ממשלה אחרי הבחירות, הוא גם עומד להקים קואליציה חלומית שבאמצעותה יוכל גם להתנקם במי שהציקו לו בקדנציה האחרונה (כן נפתלי בנט ואיילת שקד, אני מסתכל עליכם) וגם לוודא שיש לו אופוזיציה הטרוגנית שמורכבת משמאל ומימין, ועל כן מנוטרלת לגמרי מהרמוניה ומיכולת פעולה משותפת – ממש כמו האופוזיציה שלא הזיזה לו את קצה הזרת בכנסת שהייתה לפני זו שמסיימת בימים אלה את כהונתה.
הוא בדרך להגיע למצב של ממשלת ימין בתמיכת מפלגה גדולה משמאל, עם קואליציה גדולה ויציבה, שתשאיר בחוץ את השמאל הקלאסי (עבודה, מרצ, סיעות "ערביות") ואת הימין הקיצוני.
אבל למה אתה אומר את זה? גנץ יהיה ראש ממשלה! הוא סיפח אליו את לפיד ואת יעלון, ויש לו גם את גבי אשכנזי. זה שלושה רמטכ"לים!
ובכן, דווקא בגלל זה. זה עניין של מתמטיקה פשוטה.
תסביר
בוא נדמיין לרגע מצב היפותטי שבו המפלגנץ מביאה 35 מנדטים, והליכוד 30. זה מצב הזוי ופסיכי שהיח"צנים ויועצי הקמפיינים והפרסומאים שמובילים את המפלגה הזאת מעזים להעלות על דעתם רק כשהם עמוק בתוך החלום בלילה, ברגעים הכי אירוטיים של החלומות האלה.
עכשיו, בוא נרגש אותם עוד יותר: בוא נגיד שלא רק שהמפלגנץ מביאה 35 מנדטים, היא הביאה אותם יש-מאין. נולדו עוד כ-200,000 (במילים: מאתיים אלף) מצביעי שמאל שרוצים בהחלפתו של נתניהו, והם לא באו ממפלגות השמאל, ולכן מרצ עוברת את אחוז החסימה עם 4 מנדטים, והעבודה מביאה 8 מנדטים או סיעה משותפת של שתיהן שמביאה 12 מנדטים (זה הרי לא באמת משנה). זה מצב כל כך תיאורטי ולא סביר, עד שהגיוני יותר שטופס לוטו מלא יידבק לך לסוליית הנעל ברחוב, תחליט לבדוק אותו בשביל הדאחקה ותגלה שזכית בארבעים מיליון שקלים.
אוקי, אמרנו. 35 גנץ, 8 עבודה, 4 מרצ: זה 47 מנדטים רק ל-3 המפלגות האלה! זה ניצחון!
אז זהו, שלא. זה רק 47 מנדטים ל-3 המפלגות האלה, וזה לא יספיק להן. יש עוד 12-13 מנדטים שאיתן יכלו לסגור, תיאורטית, גוש של 60: המנדטים של תע"ל ושל המשותפת, או של רשימה משותפת אם תקום, אבל גנץ הודיע שלא יסכים לשבת עם בל"ד, יעלון אמר שהוא לא רוצה לשבת עם ערבים באופן כללי, וגם המשותפת וטיבי לא ירצו לשבת עם גנץ.
בולשיט, חיים. הם הרי תמכו ברבין ובברק מבחוץ. הם לא יתנו לממשלת שמאל לא לקום בגלל שהם עושים "ברוגז".
זה נכון, אבל זה לא המצב פה. רבין וברק היו יושבי ראש מפלגת העבודה, מפלגה שהיסטורית מנהלת קשרים עם הציבור הערבי בישראל: בהתחלה אלה היו מפלגות לוויין קיקיוניות שמפא"י הריצה, ולימים רוב המפלגות "הערביות" (למעט המפלגה הקומוניסטית – לימים חד"ש – שהוקמה עוד לפני שקמה המדינה) יצאו בצורה כזו או אחרת ממפלגת העבודה. עבד אל וואהב דראושה, למשל, היה ח"כ מטעם המערך לפני שיצא לדרך עצמאית שסימנה לימים את הנתיב למפלגות כמו בל"ד, רע"ם ותע"ל.
גישת "לא עושים ברוגז" מניחה שהאידאולוגיה היחידה של המפלגות האלה היא "אנחנו ערבים". שאין להן עקרונות, שאין להן דברים שחשוב להן לקדם, שאין להן אג'נדה סדורה, שאין להן שום דבר שמחבר את חבריהן אלה לאלה זולת היותם של רוב מצביעי המפלגה ערבים. זה פשוט לא נכון, והגיע הזמן שהציבור היהודי יפנים את זה.
ולמרות הכל, אם גנץ היה עומד בראש מפלגת העבודה, סביר מאוד שהם היו תומכים בו – אבל גם אם היה בעבודה ולא במפלגת האינסטנט הנוכחית, זה לא היה ודאי. צריך לזכור שתמיכה מבחוץ היא תמיכה בקואליציה שכבר קיימת: לגנץ, ואני מזכיר שאנחנו בתסריט הכי אירוטי והכי פסיכי והכי הזוי, חסרות עוד 14 אצבעות כדי להרכיב קואליציה "מבפנים" שאפשר לתמוך בה "מבחוץ".
אז הוא יביא את כחלון
יביא אותו? מאיפה? אם כחלון יעבור את אחוז החסימה, מה שכלל לא בטוח, הוא ילך עם נתניהו – ובצדק מוחלט מבחינתו. כחלון הוא איש ימין שנמנה בשעתו עם קבוצת "מורדי הליכוד" שעשו לאריאל שרון את המוות בזמן ההתנתקות. למה שיילך לקואליציה עם השמאל? מה אפשר להציע לו שיהיה כה אטרקטיבי עד שיזנח את העמדות שבהן הוא מאמין כל חייו הבוגרים? אנחנו אוהבים להתייחס לפוליטיקה בציניות, כמעין דיאלוג של מתן אתנן בתמורה לוויתור על עקרונות – אבל זה לא באמת ככה. אנשים מגיעים לפוליטיקה כי הם אשכרה מאמינים בדברים מסוימים. הם אולי יסכימו לפשרות פה ושם, אבל בגדול הם רוצים לממש את מה שהם באו בשבילו למקצוע הזה מלכתחילה.
ואחסוך לך את השאלה: הדברים נכונים גם לגבי איווט ליברמן. גם הוא, כמו כחלון, ליכודניק כל חייו. הוא אולי לא מת על נתניהו, אבל הוא עוד פחות מת על הרעיון של להעביר את השלטון לשמאל.
אז גנץ יצרף את בנט ושקד. הם שונאים את נתניהו, והוא שונא אותם
זוכר את התסריט הוורוד שאנחנו עובדים לפיו? שנולדו עוד 200,000 שמאלנים? אז אחד מעקרונות היסוד של התסריט הזה מדברים על 4 מנדטים למרצ. אפילו ביקום המדומיין שבנינו פה, אין שום מקום שבו איילת שקד ותמר זנדברג נפגשות באמצע כדי לשתף פעולה. גם אילן גילאון ונפתלי בנט הם לא בדיוק אנשים שיש ביניהם הרבה התאמה אידאולוגית. וכל זה בלי שאמרנו מילה על ההסתייגות שתהיה מחיבור כזה במפלגת העבודה.
ומה עם הבית היהודי? אלה שהיו המפד"ל?
אתה מתכוון לאלה שהתאחדו עם כהניסטים, נכון? לא, לא יקרה.
והחרדים? אלה הולכים הרי עם מי שנותנים להם הכי הרבה, וש"ס בטוח תקבל 7 ויהדות התורה 5, כי זה המינימום שלהן
אתה לא טועה בהערכה שלך לגבי המינימום של המפלגות החרדיות, אבל כן טועה לגבי הנחת יסוד שבה שתי המפלגות האלה חוברות לקואליציה שאמורה להיות בראשותו של יאיר לפיד שנתיים וחצי אחרי השבעת הממשלה (הסכם רוטציה עם גנץ), ושהמפלגה הראשית שלה משובצת באנשיו של הפרזנטור לשעבר של בנק הפועלים.
נזכיר שוב שגם מרצ תהיה שם. ש"ס אולי יכולה איכשהו לבלוע את הצפרדע הזאת, ולתרץ לעצמה שהייתה בקואליציה עם מרצ והעבודה בזמן רבין – אבל ליהדות התורה זה טו מאץ'. הגענו ל-54 מנדטים, וזה לא מספיק. ולא, המפלגות הערביות הן לא "גוש חוסם" כי אין את מי ואין את מה לחסום – הליכוד יכול להרכיב קואליציה.
רגע! אבל הליכוד עצמו יכול להיכנס לממשלת אחדות לאומית עם גנץ, כשהרמטכ"ל החתיך לשעבר הוא ראש הממשלה. הרי גם הליכודניקים לא כולם בעד נתניהו. יש שם עדיין ערכים, והם יודעים שנתניהו מושחת.
למה? למה שהליכוד יעשה את זה, כשהוא יכול להרכיב קואליציה בעצמו?
אבל אמרת שגנץ יקבל יותר מנדטים!
נכון, אבל בוא נסתכל על מי קיבלו את שאר הקולות: הליכוד 30 מנדטים, בנט 9, כהנא-בית יהודי 4, יהדות התורה 5, ש"ס 7, כחלון/ליברמן 4 (שים לב ששמתי פה רק אחד מהם שעובר את אחוז החסימה, ולא את שניהם – עוד פנטזיה מאושרת של השמאל). ביחד זה 58 מנדטים. במצב עניינים כזה, לליכוד יש סיכוי גבוה יותר להרכיב ממשלה, והוא יעשה את זה עם גנץ כשותף מרכזי, וגם די בקלות.
אבל אמרנו שלגנץ יש יותר מנדטים! איך???
שים לב שגנץ מצהיר כל הזמן שאין לו שום הסתייגות לשבת עם נתניהו, ממש כמו ראש כל מפלגת אווירה מאז שהתחילו לקום כאלה ב-1977. ד"ש הצטרפה לקואליציה של הליכוד, מפלגת המרכז הלכה עם ברק, הגמלאים עם אולמרט, כחלון עם נתניהו, לפיד בקדנציה הראשונה הלך עם נתניהו וכך הלאה וכך הלאה – כי ככה זה. כי מדובר באין-מפלגה שמתמודדת לבחירות, ורוצה למקסם את ההישגים שלה כי היא מבינה שהיא להיט של פעם אחת. גם גנץ וגם לפיד ישמחו מאוד להיות שרים בממשלה, בעיקר אם הקואליציה תהיה ליכוד-גנץ-חרדים/ימין לא כהניסטי. הם יוכלו לספר לעצמם צ'יזבטים מרגשים על כך "שמנעו את ההקצנה" או "מיתנו את נתניהו" או "עצרו את ההידרדרות ביחס למערכת המשפט", ואפילו ידרשו את תיק החוץ או הביטחון או שניהם ואת תיק המשפטים (ערכים לפני הכל!) כדי להראות לעצמם שהם עומדים ביעד.
ונתניהו ייתן להם את התיקים האלה בשמחה, ממש כמו שנתן אותם בעבר לאהוד ברק – כי הם יהיו המלבינים שלו בחזית הבינלאומית, בזמן שהוא עומד ביעד המרכזי היחיד שיש לו: להישאר בשלטון לפחות עד שיסיים לנהל מו"מ על הקלות בעונש אם יאלץ לעמוד לדין, או על ביטול האישומים נגדו בתמורה לעזיבת תפקיד ראש הממשלה בערך באמצע הקדנציה הבאה.
די נו, אתה חי בסרט. זה בולשיט.
אני חי בסרט? מזכיר לך שכל הדיאלוג הזה בינינו מניח שגנץ מביא 35 מנדטים יש-מאין, לא מייבש את השמאל מקולות, והימין מצטמק. נכון שתיאורטית המנדטים של היש-מאין יכולים לבוא מהליכוד, ואז לא יהיו לו 30 מנדטים, אבל זה תסריט פחות סביר מהתסריט שהצגנו פה. אם הייתי מאמין בקונספירציות, הייתי אומר שמנדלבליט יכריז בקרוב על העמדת נתניהו לדין בכפוף לשימוע (שזה תהליך של לפחות שנה, צריך להזכיר).
מה? התבלבלתי כבר
הכרזה כזו של מנדלבליט היא תוספת של עוד 10 מנדטים לליכוד, שתגמור אמנם סופית את אחת ממפלגות הימין (בסבירות גבוהה את ליברמן) אבל תסגור את הפינה מבחינת המפלגה הגדולה בכנסת, זו שאין צל של ספק שהנשיא יטיל קודם כל על יושב הראש שלה את הרכבת הממשלה, כשנזכיר שוב שלסיעת הליכוד ממילא יש את הסיכוי הגדול ביותר להצליח במשימה הזאת גם אם לא תהיה הגדולה ביותר.
גנץ יילך עם נתניהו, בצדק מוחלט מבחינתו ומבחינת מפלגת האינסטנט שהקים, שאין בין חלקיה שום חיבור, וחלק מחברי הסיעה העתידיים שלה כלל לא מכירים אחד את השני בשם. השמאלנים שיצביעו לגנץ בסך הכל יוסיפו קולות לקואליציה של הליכוד, תוך שהם נאחזים באשליה – כמוך – שהצבעה לחתיך תכול העיניים תביא לסוף כהונתו של ראש הממשלה הנוכחי. תכלס, להצביע למפלגת אווירה נטולת עמדות כלשהן זה אווילי ומטופש בערך כמו להתפקד לליכודניקים החדשים: אלה היו שמאלנים שתרמו לנתניהו מיליון שקלים, ואלה שמאלנים שיתרמו לנתניהו מאות אלפי קולות.
באותו נושא:
כך העפנו את אורן חזן מהכנסת
הרבה אנשים חשבו שהליכודניקים החדשים הם חבורה של אידיוטים שימושיים ושלא באמת נצליח להשפיע. תוצאות הפריימריז הוכיחו שהמסע השתלם: הליכוד בזכותנו יותר חילוני, יותר שומר חוק ויותר ליברלי
הטמבלים החדשים
חיים הר־זהב משתולל מזעם על הליכודניקים החדשים ומנסה להסביר למה הם רמאים, לא מוסריים שרק העשירו את קופת הליכוד ולא באמת הצליחו בפריימריז
קליש רותם מציגה: כך השמאל יתרסק בבחירות
אחרי שכבשה את חיפה בסערה והבטיחה להפוך אותה לברלין הישראלית, ראשת העיר מטיבה עם העשירים, פוגעת בחלשים ונלחמת בעובדים. המקרה של עינת קליש רותם מספק הסבר לכישלון של השמאל בבחירות הקרובות
ואני מזכיר שוב, בפעם המי יודע כמה: כל המקרים והתגובות שתיארנו פה יוצאים מנקודת הנחה שגנץ עוקף את נתניהו ב-5 מנדטים. גם אחרי האיחוד עם לפיד, ואשכנזי ולא יודע מי עוד יתאחד איתם – זה לא המצב שלו בסקרים, וגם לא צפוי להיות המצב. הוא צריך להעביר 15 מנדטים מימין לשמאל (מספר מטורף של 10% מהמצביעים, דבר שכמעט אין לו אח ורע באף מערכת בחירות) כדי שיהיה לו צ'אנס להרכיב את הממשלה הבאה, או לחילופין לייצר עיר חדשה של מצביעים בסדר גודל של אשדוד שתצביע לו כאיש אחד כדי שזה יקרה. נו, איך נאמר? שתי האופציות נראות פחות סבירות.
אתה יודע מה, חיים? בגלל אנשים כמוך, שזורעים דמורליזציה, השמאל לא ינצח לעולם. מה הטעם להגיד את זה? אתה סתם פוגע במחנה!
מצטער שמבאס, אבל מישהו צריך להגיד את האמת גם כשהעיניים נוצצות. רוצה שנעבור לדבר על העונה של הפועל תל אביב?
וואו. הצלחת לבחור את הנושא היחיד שיותר מדכא מהבחירות האלה. אל תדבר איתי יותר.