קשה להאמין לזה כרגע, כשפרשת אפי נוה פותחת מהדורות ומככבת בכותרות, אבל בשנתיים האחרונות היה קשה מאד, לרגעים כמעט בלתי אפשרי, לחקור, לחשוף ולהביא לציבור מידע על התנהלות לשכת עורכי הדין והעומד בראשה. חמוש בצוות עורכי דין שהלשכה מממנת עבורו, בדוברות אגרסיבית ואפילו ביועץ אחד, ניר חפץ, נוה נלחם בכל עיתונאי שניסה לפרסם עליו מידע שאינו מפרגן או תמונות שלו חובק ידידים בכנסים שהוא כה אוהב לערוך ברחבי הארץ, בדגש על אילת.
השיא היה בתביעת לשון הרע על סך מיליון שקלים שהגיש נוה נגד שרון שפורר, כתבת "המקום הכי חם בגיהנום". את התביעה, שמתבססת בעיקר על טענות ל"אובססיביות" שלה כלפיו, איים להגיש בפעם הראשונה כששפורר פנתה אליו לקבלת תגובה. התביעה הוגשה אחרי הכתבה השנייה שפורסמה ב"מקום הכי חם" על ידי שפורר. במקום להיכנע לאיומיו, הביאה שפורר לאחר אותה כתבה עוד עשרות כתבות, פרוטוקולים של ישיבות וחשפה מידע ברובו על ניגודי אינטרסים, קשרים אישיים בעייתיים ומניעים פסולים בקידום ומינוי שופטים. לכאורה.
קשר השתיקה סביב היו"ר היה מוחלט כמעט. עורכי דין, בכירים בלשכה, נציגים מכל קצוות המערכת המשפטית, עיתונאים וגופי תקשורת גדולים וחזקים, סירבו לגעת בפרשות החמורות שנחשפו בזו אחר זו על ידי שפורר. מבטלים את הממצאים ומיישרים קו עם טענת הנרדפות של נוה שלא התמודד עם הטענות זולת האמירה ש"המקום הכי חם" מחפש אותו. אף אחד מהממצאים האלה לא נבדק ולא נחקר לאורך השנתיים בהם פורסמו. גם מבקר המדינה, אליו פנתה שפורר, לא פתח למיטב ידיעתנו בבדיקה של המתרחש בלשכת עורכי הדין, הגוף שהפקיד בשלוש השנים האחרונות את כוחו העצום בידי היו"ר שלו, שעשה בו על פי החשד שימוש ציני לצרכיו והביא את מערכת המשפט אל אחד מרגעי השפל הגדולים שלה
השקיעו עכשיו בתחקירים של המקום:
פרטי העברה ישירה לחשבון או דרך אפליקציית התשלומים ביט (נא לציין ״תמיכה במקום״ ולהשאיר פרטים על מנת שנוכל לשלוח לכם קבלה): בנק: לאומי | מס חשבון: 239400/87 | סניף: 624
0546328254
שאלות ששואלים אותנו:
מה זה עיתונות עצמאית ?
עיתונות שבאה לעשות שינוי. עיתונות שבאה לספר את סיפורם של האנשים והמקומות שקולם לא נשמע בתקשורת המרכזית. עיתונות שמחברת בין הנקודות, רואה את התמונה המלאה וחושפת את מה שאחרים מפחדים לחשוף.
עיתונות עצמאית מבקרת ללא מורא ופחד את מוקדי הכוח ומחויבת אך ורק לציבור – ולכן חייבת את תמיכתכם כדי להמשיך לפעול. בזכותכם נוכל להמשיך לעשות עיתונות חופשית, חוקרת ובועטת – שאינה מוותרת לעצמה או לאחרים.
השקיעו בעיתונות עצמאית – כמו שהיא אמורה להיות:
כמה זה עולה / לאן הולך הכסף שלי ?
המקום מופעל על ידי מערכת קטנה ונחושה המורכבת מחמישה עובדים קבועים ועוד עשרות כותבים וכותבות חיצוניים. מו"ל המקום היא העיתונאית זוכת פרס סוקולוב עינת פישביין. המקום מנהל תקציב שנתי של 1.2 מיליון שקל. במשך חמש שנות קיומו הצליח המקום לגייס מהקוראים כ-25 אחוזים מהתקציב השנתי באמצעות קמפיינים עונתיים ודרך בנייה של קהל תומכים קבוע במודל מינוי חודשי. בעזרתך, נוכל להגדיל זאת ולהביא לאור את הסיפורים מהמקומות הכי חמים בגיהנום.
השקיעו בעיתונות עצמאית – כמו שהיא אמורה להיות:
איך עוד אפשר לתמוך?
קודם כל, לשתף את העמוד הזה 🙂 בנוסף, עולה לנו כסף להגיע אליך, אז אם לא נרשמת לערוצי הסושיאל שלנו - זה הזמן. לייק בפייס, עקוב באינסטוש, ריטוויט בטוויטר, להצטרף לערוץ הטלגרם שלנו ובשביל הסופ״ש - נרשמים לניוזלטר הכי חם שיש. מה עוד? המקום הכי חם מזמין קבוצות מאורגנות להתחיל את הבוקר אצלנו במערכת (בתשלום) ואם תזמינו, אנחנו נגיע לכל מקום עם הרצאה מרתקת לבחירתכם
השקיעו בעיתונות עצמאית – כמו שהיא אמורה להיות:
השקיעו עכשיו בתחקירים של המקום:
פרטים להעברה ישירה לחשבון או דרך אפליקציית התשלומים ביט (נא לציין ״תמיכה במקום״ ולהשאיר פרטים על מנת שנוכל לשלוח לכם קבלה): בנק: לאומי | מס חשבון: 239400/87 | סניף: 624
0546328254
שאלות ששואלים אותנו:
מה זה עיתונות עצמאית ?
עיתונות שבאה לעשות שינוי. עיתונות שבאה לספר את סיפורם של האנשים והמקומות שקולם לא נשמע בתקשורת המרכזית. עיתונות שמחברת בין הנקודות, רואה את התמונה המלאה וחושפת את מה שאחרים מפחדים לחשוף.
עיתונות עצמאית מבקרת ללא מורא ופחד את מוקדי הכוח ומחויבת אך ורק לציבור – ולכן חייבת את תמיכתכם כדי להמשיך לפעול. בזכותכם נוכל להמשיך לעשות עיתונות חופשית, חוקרת ובועטת – שאינה מוותרת לעצמה או לאחרים.
השקיעו בעיתונות עצמאית – כמו שהיא אמורה להיות:
כמה זה עולה / לאן הולך הכסף שלי ?
המקום מופעל על ידי מערכת קטנה ונחושה המורכבת מחמישה עובדים קבועים ועוד עשרות כותבים וכותבות חיצוניים. מו"ל המקום היא העיתונאית זוכת פרס סוקולוב עינת פישביין. המקום מנהל תקציב שנתי של 1.2 מיליון שקל. במשך חמש שנות קיומו הצליח המקום לגייס מהקוראים כ-25 אחוזים מהתקציב השנתי באמצעות קמפיינים עונתיים ודרך בנייה של קהל תומכים קבוע במודל מינוי חודשי. בעזרתך, נוכל להגדיל זאת ולהביא לאור את הסיפורים מהמקומות הכי חמים בגיהנום.
השקיעו בעיתונות עצמאית – כמו שהיא אמורה להיות:
איך עוד אפשר לתמוך?
קודם כל, לשתף את העמוד הזה 🙂 בנוסף, עולה לנו כסף להגיע אליך, אז אם לא נרשמת לערוצי הסושיאל שלנו - זה הזמן. לייק בפייס, עקוב באינסטוש, ריטוויט בטוויטר, להצטרף לערוץ הטלגרם שלנו ובשביל הסופ״ש - נרשמים לניוזלטר הכי חם שיש. מה עוד? המקום הכי חם מזמין קבוצות מאורגנות להתחיל את הבוקר אצלנו במערכת (בתשלום) ואם תזמינו, אנחנו נגיע לכל מקום עם הרצאה מרתקת לבחירתכם
השקיעו בעיתונות עצמאית – כמו שהיא אמורה להיות:
גם שיתוף זה תמיכה – שתפו את העמוד v
אפי נוה נכה ?
הכל התחיל מפוסט שהעלה עו"ד ברק כהן בנובמבר 2016. עו"ד אפי נוה, אז עדיין יו"ר לשכת עורכי הדין, נראה בו מחנה את רכבו במקומות אסורים תודות לתו נכה, למרות שאינו נכה. הפוסט כצפוי הפך ויראלי, אבל הוא לא זכה לסיקור חדשותי או לתחקיר עיתונאי ונותר נחלת הרשתות החברתיות.
"כשראיתי את הפוסט של ברק כהן הייתי קצת בשוק", אומרת שפורר, "ואז נזכרתי שבאמת אני לא יודעת הרבה על לשכת עורכי הדין. מה היא עושה, מה התקציב של הגוף הזה ומה כוח ההשפעה שלו. את שומעת עליו פעמיים-שלוש בשנה, בהקשרים של הוועדה למינוי שופטים והקרב על בית המשפט העליון – כי אף אחד לא מתעניין במינויים של שופטים בשלום ובמחוזי – ועוד פעם במסיבות, בהקשר למתמחים ובכנסים של הלשכה באילת. את לא יודעת מי האיש, איך בנאדם משתמש בתו נכה למרות שאינו נכה, יוצא מזה בשלום. לא הבנתי, לא מצאתי כמעט כלום על הלשכה כשחיפשתי בגוגל, שום כתבה מעניינת.
לא ידעתי שיש לו נציגים בוועדה לבחירת שופטים, ובעוד הרבה ועדות שעד היום לא הגעתי לחלק מהן. בין היתר, הוא יושב בוועדה למינוי היועץ המשפטי לממשלה, והוא הגן על המינוי של מנדלבליט, שעבר לתפקיד מלשכת נתניהו ללא צינון.
"זה היה זמן קצר אחרי חשיפת פרשת אלון קסטיאל, התחלתי לבדוק וגיליתי שמדובר בגוף שאני לא מבינה בו ובעולם שאני לא ממש מכירה. בעבר סיקרתי וחקרתי בעיקר נושאים כלכליים, עבירות מין, אבל לא את מערכת המשפט, גם לא ממש התעמקתי בתחום הפלילי. עוד עבדתי אז על פרשת קסטיאל, ועל סיפור ג'יימס סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל".
בין מוקדי הכוח הרבים שהלשכה מחזיקה ו/או מקושרת אליהם, חזר ועלה שמה של ועדת האתיקה, זו שביכולתה לשלול רישיונות של עורכי דין ומחזיקה נגדם את השוט המאיים של מניעת פרנסה, שכן אדם אינו יכול להיות עו"ד בישראל אם הלשכה אינה מאשרת לו. ביולי 2016 הוגשה נגד ברק כהן קובלנה לוועדה, שבהמשך שללה את רישיון עריכת הדין שלו. באותו זמן הורשע איש העסקים נוחי דנקנר, מושא תחקירים רבים של שפורר בהיותה כתבה "הארץ" ודה מרקר", בהרצת מניות. שפורר, שהלכה ושקעה בתחקיר, נזכרה שדנקנר הוא עו"ד במקצועו, הלכה לבדוק וגילתה שהוא אכן חבר בלשכה, ורישיונו לא נשלל למרות הרשעתו.
"אצל ברק כהן לא הייתה הרשעה, ואנשים שוכחים שגם לא היה כתב אישום בפרשת 'באים לבנקאים'. היה לו כתב אישום אחר, אבל ההשעיה לא הייתה על זה. אני מתחילה לחפור, ומה אני רואה? שקובי שטיינמץ, שדן במקרה של ברק בוועדת האתיקה הוא השותף של בעלה של רקפת רוסק-עמינח, מנכ"לית בנק לאומי שנגדה יצא ברק. חייתי אז בעולם של בנקים, אבל כאלה ניגודי עניינים עוד לא ראיתי. בבנקים עוד היה ניסיון להסתיר אותם איכשהו, וכאן אמנם לא חושפים אותם – אבל זה מתנהל ולא מפריע לאף אחד. אני מביטה בוועדה לבחירת שופטים למשל, גם אצל השופטים עצמם, בחלק מהמקרים אנשים נמנעים מלדון במקרים שיש להם בהם אינטרסים מובהקים, באחרים לא – כלום לא מסודר ולא שקוף, אי אפשר להבין כלום.
"באותה הזדמנות החלטתי לחפור קצת יותר על תקציב הלשכה, לבדוק כמה עורכי דין יש בישראל, כמה מהם פעילים, והתחלתי לשאול שאלות. הפניתי שאלות אל הלשכה. כשעבדתי בעיתון 'הארץ' עוד לא ידעתי איך בדיוק מבקשים תגובה לתחקיר, ואז הגעתי למסקנה שאני מעדיפה לתת למי שאני הולכת לכתוב עליו כמה שיותר מידע מראש על מה אני הולכת לכתוב, ולבקש ממנו כמה שיותר תשובות כדי להבין את הנושא. לא לצאת ידי חובה בבקשת תגובה פורמלית. פניתי ללשכה, בהתחלה נתנו איזה רבע תגובה ואז התחילו להתעצבן על כל שאלה נוספת. ביקשתי להיפגש עם נוה כמה פעמים, משכו אותי ואז אמרו 'אוקיי הוא יפגוש אותך' – וזימנו אותי למשרד עוה"ד שלהם. זה היה אחרי הכתבה הראשונה.
"פגישה עם עורכי הדין של מושא התחקיר זה מאד חריג, ואז אני מגלה שזה סיסטמטי אצלם – או שמאיימים על עיתונאים או שתובעים עיתונאים, ותמיד יש פגישה אצל עורכי הדין. כל מי שרוצה לעשות תחקיר, מוזמן לפגישה עם עורכי הדין ומקבל איומים מנוה ומהלשכה, וגם לפעמים לחצים מניר חפץ, כמו במקרה של אמיר שואן מ'ידיעות אחרונות', שעבד על תחקיר עוד לפני שנוה נבחר ליו"ר הלשכה, והסיפור לא פורסם. זה קרה אחרי שנוה שכר את שירותיו של חפץ כיועץ. לא הסכמתי להיפגש ככה".
הפעם היחידה שבה נפגשו שפורר ונוה, הייתה חודשים רבים מאוחר יותר, בניסיון גישור בלשכת השופטת הילה גרסטל. עד היום, מעולם לא הוחלפה ביניהם מילה.
בוררויות בסכומי עתק למקורבים
התחקירים אודות נוה ולשכת עורכי הדין עסקו במספר נושאים מרכזיים. אחד מהם היה העברת בוררויות של ידי נוה למקורביו. נוה ביטול את מוסד הבוררויות, שאסר על נושאי תפקידים בלשכה לקבל בוררויות – הליך משפטי שמביא אתו שכר טרחה עצום שיכול להגיע לעשרות מיליוני שקלים. נוה מסרב לחשוף אל מי העביר בוררויות, ועל סמך מה התקבלה ההחלטה, למרות שהתברר לנו שלפחות במקרה אחד הועברה בוררות כזו למקורב בלשכה. גם אז שלח נוה מכתב איום לפני תביעת דיבה נגד שפורר.
הציבור הרחב, כולל עשרות אלפי עורכי הדין, נותר אדיש לפרשה שמעורבים בה סכומי עתק וניגודי אינטרסים בוטים. באותה מידה גם התחקירים על ההתקשרות של עשרות מיליוני שקלים בין נוה והלשכה עם חברת הביטוח מנורה, לקוחה במשרד עורכי הדין שנוה שותף בו, לא זכו להתייחסות. כל חבר ועדה שניסה לשאול שאלות שהיו"ר אינו חפץ בהן הושתק. גם השאלות שלנו נתקלו באיום נוסף בתביעת דיבה.
בוררויות השוות מיליונים:
פרסום פרשת נתב"ג שבה מואשם נוה בניסיון להעביר את המאהבת שלו מבלי לעבור בביקורת הגבולות, זכה לכיסוי הדוק ב"מקום הכי חם". שפורר סיקרה את העיכובים בהגשת כתב האישום ואת הפסילה של היועץ המשפטי לממשלה מלעסוק בנושא בשל חברות עם נוה. היא גם עסקה בשאלה מדוע מסכת ארוכה של הימנעויות או אי הימנעויות (ללא גילוי נאות) של מקורבים לנוה מלדון בענייניו המשפטיים, התקבלה בקול דממה. היא בדקה אילו שופטים, בכירים בפרקליטות ובעיקר השרה אילת שקד, ממשיכים להגיע אל הכנסים שהוא עורך ומברך בהם, ושומרים עמו על קשרים יומיומיים למרות שהוא כבר חשוד בפלילים. ציפוף השורות הזה לא נשבר ואפילו לא נסדק עד השבוע האחרון.
ביום שבו הגיעה אל תיבת המייל של שפורר התביעה מהלשכה, בתחילת 2017, היא הייתה שקועה בתחקיר על מנכ"ל מוזיאון ישראל. ההתנהלות הייתה דומה: בכל פעם שפרסמה או התכוונה לפרסם כתבה על המנכ"ל סניידר, ופנתה אל מוזיאון ישראל לתגובות, הגיע למערכת או ישירות אליה מכתב מאגודת הידידים האמריקנית של המוזיאון, המאיים שאם תפרסם – יתבעו אותה על כך, ועוד באמריקה.
"ביום שהגיעה התביעה מהלשכה הגיע עוד איום מהידידים של המוזיאון, ואני אמרתי די", מספרת שפורר, "כל פעם הייתה התלבטות, אבל באותו רגע זה היה יותר מדי. התביעה של הלשכה וגם תביעה מאמריקה? איך נעמוד בכל זה? חשבתי להפסיק לפרסם. כמובן שאחרי זמן קצר המשכנו, אבל זה מראה את מידת הלחץ שתביעת השתקה מפעילה עליך כעיתונאי, ושהבעיה הכי גדולה אולי היא שלא משתיקים אותך רק לגבי המושא התובע, אלא באופן כללי. מנסים להעביר אותך למצב מתגונן ופוחד.
"הדבר הבא שקרה זה שחומרים על נוה והלשכה, ועל סניידר, ובעוד נושאים, התחילו פתאום לזרום אלי מעיתונאים אחרים, מעיתונות המיין סטרים, וזה נמשך מאז ועד היום. הם לא יכולים לחקור ולהרים תחקירים בגלל כל מיני אילוצים ואינטרסים של כלי התקשורת שבהם הם עובדים, אז הם מזרימים אלינו. מצד שני, העיתונות העצמאית שרוצה לחקור, ואין לה אינטרסים זרים, נמצאת משלב מסוים בסכנת השתקה".
חשוב להבין: תביעה של מיליון שקלים, כמו זו שהגיש נוה נגד שפורר באופן אישי, ו"המקום הכי חם" לקח על עצמו יחד עם עו"ד יהונתן קלינגר שמייצג מאז את שפורר, להתמודד איתה משפטית, תביעה כזו יכולה למוטט כלי תקשורת קטן, שזה תקציבו השנתי בקושי. המקום עומד מאחורי כל דבר שהוא מפרסם, בודק את העובדות בדוק וחזור, מקבל ייעוץ משפטי על כל צעד, אולם מרגע שמגיעים לבתי משפט אין כל דרך לדעת איך תסתיים התביעה. גם אם לא ייפסק הסכום שדורש נוה – הנתבעים, כלומר "המקום הכי חם" מחוייבים לשאת עד אז במימון ההוצאות. התביעה גם מנטרלת את הכתבת שנאלצת להשקיע שעות וימים בדיונים ובהכנה אליהם, על חשבון הזמן שאמור להיות מוקדש לתחקירים נוספים.
שפורר לא עמדה שם לגמרי לבד. כל צוות מערכת המקום: העורכת דאז אירית דולב, עורכי המשנה חיים הר-זהב ולינור גריסריו, ליוי וינטר ודרור מנדלבאום – צ׳יטיאט, המו״לית עינת פישביין והיועץ המשפטי הצמוד עו״ד יהונתן קלינגר, עבדו באופן אינטנסיבי בשנתיים האלה על עריכה, העלאה והפצה של התחקירים על נוה ולשכת עורכי הדין ובעיקר מתן אמון מלא בשפורר ובדרכה.
נוה אולי היה בטוח בניצחונו בבית המשפט, מסיבותיו שלו, כי לטעמנו התביעה שהגיש נטולת בסיס. אין בה הפרכה של הטענות העובדתיות העולות בכתבות, אלא טענות שונות על יחסה של שפורר אליו ועל האווירה העולה מן הכתבות. בפניות הבאות אליו, בעוד יותר מ-35 כתבות שונות אודותיו ואודות הלשכה שפורסמו ב"מקום הכי חם", הוא הפסיק להגיב, ובהמשך נהגה דוברת הלשכה לשלוח תגובות לא ענייניות, שעם הזמן כבר לא היה טעם לפרסם.
בהמשך הגיעה לידי שפורר ערימה של פרוטוקולים מוועדות הלשכה, שאיש לא פרסם, ומעולם לא עלו באתר של הלשכה או בכל מקום בו יכולים חברי הלשכה לבחון את ההחלטות כבדות המשקל ובעלות המשמעויות האדירות שהתקבלו בשמם. הפרוטוקולים עלו במלואם לאתר "המקום הכי חם", בצעד עיתונאי חריג, ובקריאה לציבור להיכנס, לקרוא בהם, ולגלות מה באמת קורה בלשכה מתוך מאות דפי הדיונים. שפורר המשיכה לקרוא ולחקור, חוזרת שוב ושוב אל אותם שמות, ניגודי האינטרסים ממשיכים לצוף.
"העברת הבוררויות ששוות המון כסף למקורבים זעזעה אותי", היא אומרת, "ההתקשרויות של הלשכה עם הלקוחות של המשרד של נוה, שהוא לא חשף את הקשרים שלו איתם, מינויי שופטים תוך ניגודי עניינים לא נורמליים – כל אלה זעזעו אותי. אבל מנורה, והבוררויות והשופטים – כל זה לא הוביל לחקירה ואפילו לא להתקוממות בתוך הלשכה. זה כבר המם אותי".
היא לא חשבה לפנות למשטרה עם החומרים שהמשיכו להגיע לידיה. "בתור מישהי נטולת קשרים עם המשטרה והפרקליטות ובתי המשפט, אני נרתעת מלשתף איתם פעולה. אני גם לא חושבת שזה התפקיד שלי. אני צריכה לפרסם ואני נלחמת על כל פיסת מידע שאני מביאה".
קשרים וכישורים:
מתערב ומשפיע על מינוי שופטים
נושא מינוי השופטים וקידום מקורבים חוזר ועולה בכתבות לאורך השנתיים האחרונות. אמנם אין שם שוחד מיני, הנושא שהצליח להקפיץ את הציבור מנמנומו ולהעיר אפילו את חברי הלשכה שאילצו את נוה להתפטר שלשלום באיחור של חודשים, אבל יש ראיות למניעים פסולים מסוגים שונים.
באחד הדיונים במשפט התביעה, נוה נאלץ לענות על שאלה שהגישו שפורר ועורך הדין קלינגר לבית המשפט. זה היה לאחר שעשרות שאלות על התנהלות השלכה נפסלו על ידי השופט גלעד הס בבית משפט השלום בהרצליה. השאלה הייתה באילו מקרים של מינוי שופטים היה נוה מעורב קודם לכניסתו לוועדה לבחירת שופטים, שארעה רק בשנה האחרונה. נוה משיב שם באופן כללי ומודה כי קיים שיחות עם כל חברי הוועדה לבחירת שופטים. "מדובר בשיחות רבות בנושאים רבים אשר עסקו בעשרות רבות של מועמדים, אשר חלקם נבחרו וחלקם לא נבחרו", ענה נוה. למעשה מאשר נוה כי גם כאשר לא היה חבר הוועדה לבחירת שופטים, הוא התערב והשפיע מבחוץ על מינוי השופטים. וזאת, כאשר דיבר עם מרבית מחברי הוועדה למינוי שופטים, ובעניינם של עשרות רבות של מועמדים. באותו הליך סירב השופט הס לחייב את נוה לחשוף את שמות המועמדים לשיפוט שלגבי בחירתם השפיע נוה מבלי שהיה חבר הוועדה.
הס אגב ניסה לפסול את עצמו באפריל האחרון משיפוט בפרשה בטענה לקשרים עם נוה, אולם הוא אולץ על ידי שפורר וקלינגר לחזור לתפקידו אם לא יחשוף את סיבת הפסילה. נשיאת העליון אסתר חיות קבעה כי אין כל הצדקה לפסילה, ולשכת עורכי הדין מיהרה להגיב בעודה מייחסת לשפורר "כוונה פסולה", המבקשת "לנצל את בית המשפט העליון ולרתום אותו למערכה שהיא מנהלת נגד עו"ד נוה".
התביעה שהגיש נגדנו נוה עדיין מתבררת בבית המשפט. איומים בהגשת תביעות חדשות ממשיכים להגיע מכיוונו של נוה. רק בשבוע שעבר נמסר איום כזה מפי דוברת לשכת עורכי הדין.
בין אלון חסן לאפי נוה
פרשת נוה ושקד, על ההסתעפויות הרבות שיוצאות ועוד יצאו ממנה, אינה עומדת להסתיים. החשדות במינוי שופטת וקידום בעלה של שופטת תמורת שוחד מיני, גם אם יתבררו כמוצדקים, הם רק קצה הקרחון של מעשיו של נוה בלשכה, ושל החשד להשחתה חמורה של מערכות ענק הקשורות בו. שפורר, העיתונאית שחשפה תוך לקיחת סיכונים אדירים, חלק גדול מהיריעה עצומת הממדים הזו, ילדה את בנה השני ביום שבו נחשף דבר מעצרו של נוה. היא מבטיחה להמשיך לחקור ברגע שתסתיים חופשת הלידה.
"גם עכשיו, כשכולם מחפשים את אפי נוה ואת אילת שקד, האנשים שאני רוצה לחפור עליהם בלי הרף זה המשתפי פעולה של נוה, אלה שופטים שדנו בתיקים של המשרד שלו, שרצו לכנסים שלו בלי למצמץ, חברי ועד מרכזי, עורכי דין בכירים בישראל, לשאול אותם מה פשר השתיקה רבת השנים? עורכות דין כמו ענת סבידור מפרקליטות מחוז מרכז, חוה מרצקי יו"ר הוועדה הארצית, אנשים מהפרקליטות, חברי ועדת האתיקה שמשעים עורכי דין אחרים, פוליטיקאים כמו ח"כ רויטל סוויד, גם אותה אני רוצה לשמוע. את ביניש לא שמעתי עד השבוע, איפה כל האנשים האלה היו? או שהם בחרו לשתוק, שזה המקרה הכי טוב, או להעלים עין, או לשתף פעולה.
"פניתי לאחרונה למבקר המדינה, שאלתי למה הוא לא חוקר את מה שקרה עם מנורה. הוא אמר 'זה בתכנית עבודה שלנו'. אבל שבע שנים הוא לא בדק את הלשכה. אנשים יגידו לא ידענו? שיגידו. ביניש שמעה אותי בהרצאה, עמדתי מולה ודיברתי על זה. אולי הם יגידו, למה לנו להסתבך, לא צריכים עוד חזית. אהרן ברק אמר את זה כשפניתי אליו. בעמותות שדיברו איתי, שפועלות למען חופש הביטוי ועיתונות חופשית, היו כאלה שחששו לפעול נגד נוה. גם אסתר חיות, גם העליון, המערכת המשפטית מפחידה אותי מאד מרגע שנכנסתי אל הפתח שלה".
היא משוכנעת שגם סיפורי נוה עוד רחוקים מלהיחשף. "יש לי פוסט שהשוויתי בו את אפי נוה לאלון חסן, יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד (התחקירים של שפורר על חסן הביאו לפתיחת חקירה נגדו – מ"ה), ונוה כעס שאני משווה אותו, כי "הוא לא עבריין". זה קצת נהיה אירוני כרגע, לנוכח העובדה שחסן יצא חף מפשע ונוה חשוד בעבירות שאם יורשע בהן ייחשב מגה-עבריין״.
בייניש: "אם נכנס אדם לא ראוי ומנסה להשחית, צריך להילחם בזה. להילחם ממש"
מנשיאת בית המשפט העליון לשעבר ועד חברי לשכת עורכי הדין. מקבץ תגובות לפרשת השוחד המיני שבה אפי נוה הוא החשוד המרכזי בניצול מעמדו לקידום מועמדים לכס השיפוט. הסיפור המלא
אפי נוה הוא יו"ר לשכת עו"ד שנתפס מבריח את המאהבת שלו בשערי נתב"ג, וכעת מוגש נגדו כתב אישום. את זה כולם יודעים. אבל מי זוכר איך הגיע אפי לתפקיד היו"ר ואיך הוא הפך את לשכת עורכי הדין לגוף כה משפיע? ומי יודע כמה כח יש בידיו של מי שנוכח בכל צומת של שלטון החוק ומקיים קשרים חמים עם שרת המשפטים וקשרים חמים עד כדי ניגוד עניינים עם היועץ המשפטי לממשלה? ומה עושה בזמן הזה המשרד הפרטי שלו? שרון שפורר עוקבת אחרי עלילות נוה. הסיפור המלא
קשה להאמין לזה כרגע, כשפרשת אפי נוה פותחת מהדורות ומככבת בכותרות, אבל בשנתיים האחרונות היה קשה מאד, לרגעים כמעט בלתי אפשרי, לחקור, לחשוף ולהביא לציבור מידע על התנהלות לשכת עורכי הדין והעומד בראשה. חמוש בצוות עורכי דין שהלשכה מממנת עבורו, בדוברות אגרסיבית ואפילו ביועץ אחד, ניר חפץ, נוה נלחם בכל עיתונאי שניסה לפרסם עליו מידע שאינו מפרגן או תמונות שלו חובק ידידים בכנסים שהוא כה אוהב לערוך ברחבי הארץ, בדגש על אילת.
השיא היה בתביעת לשון הרע על סך מיליון שקלים שהגיש נוה נגד שרון שפורר, כתבת "המקום הכי חם בגיהנום". את התביעה, שמתבססת בעיקר על טענות ל"אובססיביות" שלה כלפיו, איים להגיש בפעם הראשונה כששפורר פנתה אליו לקבלת תגובה. התביעה הוגשה אחרי הכתבה השנייה שפורסמה ב"מקום הכי חם" על ידי שפורר. במקום להיכנע לאיומיו, הביאה שפורר לאחר אותה כתבה עוד עשרות כתבות, פרוטוקולים של ישיבות וחשפה מידע ברובו על ניגודי אינטרסים, קשרים אישיים בעייתיים ומניעים פסולים בקידום ומינוי שופטים. לכאורה.
קשר השתיקה סביב היו"ר היה מוחלט כמעט. עורכי דין, בכירים בלשכה, נציגים מכל קצוות המערכת המשפטית, עיתונאים וגופי תקשורת גדולים וחזקים, סירבו לגעת בפרשות החמורות שנחשפו בזו אחר זו על ידי שפורר. מבטלים את הממצאים ומיישרים קו עם טענת הנרדפות של נוה שלא התמודד עם הטענות זולת האמירה ש"המקום הכי חם" מחפש אותו. אף אחד מהממצאים האלה לא נבדק ולא נחקר לאורך השנתיים בהם פורסמו. גם מבקר המדינה, אליו פנתה שפורר, לא פתח למיטב ידיעתנו בבדיקה של המתרחש בלשכת עורכי הדין, הגוף שהפקיד בשלוש השנים האחרונות את כוחו העצום בידי היו"ר שלו, שעשה בו על פי החשד שימוש ציני לצרכיו והביא את מערכת המשפט אל אחד מרגעי השפל הגדולים שלה
השקיעו עכשיו בתחקירים של המקום:
פרטי העברה ישירה לחשבון או דרך אפליקציית התשלומים ביט (נא לציין ״תמיכה במקום״ ולהשאיר פרטים על מנת שנוכל לשלוח לכם קבלה): בנק: לאומי | מס חשבון: 239400/87 | סניף: 624
0546328254
שאלות ששואלים אותנו:
מה זה עיתונות עצמאית ?
עיתונות שבאה לעשות שינוי. עיתונות שבאה לספר את סיפורם של האנשים והמקומות שקולם לא נשמע בתקשורת המרכזית. עיתונות שמחברת בין הנקודות, רואה את התמונה המלאה וחושפת את מה שאחרים מפחדים לחשוף.
עיתונות עצמאית מבקרת ללא מורא ופחד את מוקדי הכוח ומחויבת אך ורק לציבור – ולכן חייבת את תמיכתכם כדי להמשיך לפעול. בזכותכם נוכל להמשיך לעשות עיתונות חופשית, חוקרת ובועטת – שאינה מוותרת לעצמה או לאחרים.
השקיעו בעיתונות עצמאית – כמו שהיא אמורה להיות:
כמה זה עולה / לאן הולך הכסף שלי ?
המקום מופעל על ידי מערכת קטנה ונחושה המורכבת מחמישה עובדים קבועים ועוד עשרות כותבים וכותבות חיצוניים. מו"ל המקום היא העיתונאית זוכת פרס סוקולוב עינת פישביין. המקום מנהל תקציב שנתי של 1.2 מיליון שקל. במשך חמש שנות קיומו הצליח המקום לגייס מהקוראים כ-25 אחוזים מהתקציב השנתי באמצעות קמפיינים עונתיים ודרך בנייה של קהל תומכים קבוע במודל מינוי חודשי. בעזרתך, נוכל להגדיל זאת ולהביא לאור את הסיפורים מהמקומות הכי חמים בגיהנום.
השקיעו בעיתונות עצמאית – כמו שהיא אמורה להיות:
איך עוד אפשר לתמוך?
קודם כל, לשתף את העמוד הזה 🙂 בנוסף, עולה לנו כסף להגיע אליך, אז אם לא נרשמת לערוצי הסושיאל שלנו - זה הזמן. לייק בפייס, עקוב באינסטוש, ריטוויט בטוויטר, להצטרף לערוץ הטלגרם שלנו ובשביל הסופ״ש - נרשמים לניוזלטר הכי חם שיש. מה עוד? המקום הכי חם מזמין קבוצות מאורגנות להתחיל את הבוקר אצלנו במערכת (בתשלום) ואם תזמינו, אנחנו נגיע לכל מקום עם הרצאה מרתקת לבחירתכם
השקיעו בעיתונות עצמאית – כמו שהיא אמורה להיות:
השקיעו עכשיו בתחקירים של המקום:
פרטים להעברה ישירה לחשבון או דרך אפליקציית התשלומים ביט (נא לציין ״תמיכה במקום״ ולהשאיר פרטים על מנת שנוכל לשלוח לכם קבלה): בנק: לאומי | מס חשבון: 239400/87 | סניף: 624
0546328254
שאלות ששואלים אותנו:
מה זה עיתונות עצמאית ?
עיתונות שבאה לעשות שינוי. עיתונות שבאה לספר את סיפורם של האנשים והמקומות שקולם לא נשמע בתקשורת המרכזית. עיתונות שמחברת בין הנקודות, רואה את התמונה המלאה וחושפת את מה שאחרים מפחדים לחשוף.
עיתונות עצמאית מבקרת ללא מורא ופחד את מוקדי הכוח ומחויבת אך ורק לציבור – ולכן חייבת את תמיכתכם כדי להמשיך לפעול. בזכותכם נוכל להמשיך לעשות עיתונות חופשית, חוקרת ובועטת – שאינה מוותרת לעצמה או לאחרים.
השקיעו בעיתונות עצמאית – כמו שהיא אמורה להיות:
כמה זה עולה / לאן הולך הכסף שלי ?
המקום מופעל על ידי מערכת קטנה ונחושה המורכבת מחמישה עובדים קבועים ועוד עשרות כותבים וכותבות חיצוניים. מו"ל המקום היא העיתונאית זוכת פרס סוקולוב עינת פישביין. המקום מנהל תקציב שנתי של 1.2 מיליון שקל. במשך חמש שנות קיומו הצליח המקום לגייס מהקוראים כ-25 אחוזים מהתקציב השנתי באמצעות קמפיינים עונתיים ודרך בנייה של קהל תומכים קבוע במודל מינוי חודשי. בעזרתך, נוכל להגדיל זאת ולהביא לאור את הסיפורים מהמקומות הכי חמים בגיהנום.
השקיעו בעיתונות עצמאית – כמו שהיא אמורה להיות:
איך עוד אפשר לתמוך?
קודם כל, לשתף את העמוד הזה 🙂 בנוסף, עולה לנו כסף להגיע אליך, אז אם לא נרשמת לערוצי הסושיאל שלנו - זה הזמן. לייק בפייס, עקוב באינסטוש, ריטוויט בטוויטר, להצטרף לערוץ הטלגרם שלנו ובשביל הסופ״ש - נרשמים לניוזלטר הכי חם שיש. מה עוד? המקום הכי חם מזמין קבוצות מאורגנות להתחיל את הבוקר אצלנו במערכת (בתשלום) ואם תזמינו, אנחנו נגיע לכל מקום עם הרצאה מרתקת לבחירתכם
השקיעו בעיתונות עצמאית – כמו שהיא אמורה להיות:
גם שיתוף זה תמיכה – שתפו את העמוד v
אפי נוה נכה ?
הכל התחיל מפוסט שהעלה עו"ד ברק כהן בנובמבר 2016. עו"ד אפי נוה, אז עדיין יו"ר לשכת עורכי הדין, נראה בו מחנה את רכבו במקומות אסורים תודות לתו נכה, למרות שאינו נכה. הפוסט כצפוי הפך ויראלי, אבל הוא לא זכה לסיקור חדשותי או לתחקיר עיתונאי ונותר נחלת הרשתות החברתיות.
"כשראיתי את הפוסט של ברק כהן הייתי קצת בשוק", אומרת שפורר, "ואז נזכרתי שבאמת אני לא יודעת הרבה על לשכת עורכי הדין. מה היא עושה, מה התקציב של הגוף הזה ומה כוח ההשפעה שלו. את שומעת עליו פעמיים-שלוש בשנה, בהקשרים של הוועדה למינוי שופטים והקרב על בית המשפט העליון – כי אף אחד לא מתעניין במינויים של שופטים בשלום ובמחוזי – ועוד פעם במסיבות, בהקשר למתמחים ובכנסים של הלשכה באילת. את לא יודעת מי האיש, איך בנאדם משתמש בתו נכה למרות שאינו נכה, יוצא מזה בשלום. לא הבנתי, לא מצאתי כמעט כלום על הלשכה כשחיפשתי בגוגל, שום כתבה מעניינת.
לא ידעתי שיש לו נציגים בוועדה לבחירת שופטים, ובעוד הרבה ועדות שעד היום לא הגעתי לחלק מהן. בין היתר, הוא יושב בוועדה למינוי היועץ המשפטי לממשלה, והוא הגן על המינוי של מנדלבליט, שעבר לתפקיד מלשכת נתניהו ללא צינון.
"זה היה זמן קצר אחרי חשיפת פרשת אלון קסטיאל, התחלתי לבדוק וגיליתי שמדובר בגוף שאני לא מבינה בו ובעולם שאני לא ממש מכירה. בעבר סיקרתי וחקרתי בעיקר נושאים כלכליים, עבירות מין, אבל לא את מערכת המשפט, גם לא ממש התעמקתי בתחום הפלילי. עוד עבדתי אז על פרשת קסטיאל, ועל סיפור ג'יימס סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל".
בין מוקדי הכוח הרבים שהלשכה מחזיקה ו/או מקושרת אליהם, חזר ועלה שמה של ועדת האתיקה, זו שביכולתה לשלול רישיונות של עורכי דין ומחזיקה נגדם את השוט המאיים של מניעת פרנסה, שכן אדם אינו יכול להיות עו"ד בישראל אם הלשכה אינה מאשרת לו. ביולי 2016 הוגשה נגד ברק כהן קובלנה לוועדה, שבהמשך שללה את רישיון עריכת הדין שלו. באותו זמן הורשע איש העסקים נוחי דנקנר, מושא תחקירים רבים של שפורר בהיותה כתבה "הארץ" ודה מרקר", בהרצת מניות. שפורר, שהלכה ושקעה בתחקיר, נזכרה שדנקנר הוא עו"ד במקצועו, הלכה לבדוק וגילתה שהוא אכן חבר בלשכה, ורישיונו לא נשלל למרות הרשעתו.
"אצל ברק כהן לא הייתה הרשעה, ואנשים שוכחים שגם לא היה כתב אישום בפרשת 'באים לבנקאים'. היה לו כתב אישום אחר, אבל ההשעיה לא הייתה על זה. אני מתחילה לחפור, ומה אני רואה? שקובי שטיינמץ, שדן במקרה של ברק בוועדת האתיקה הוא השותף של בעלה של רקפת רוסק-עמינח, מנכ"לית בנק לאומי שנגדה יצא ברק. חייתי אז בעולם של בנקים, אבל כאלה ניגודי עניינים עוד לא ראיתי. בבנקים עוד היה ניסיון להסתיר אותם איכשהו, וכאן אמנם לא חושפים אותם – אבל זה מתנהל ולא מפריע לאף אחד. אני מביטה בוועדה לבחירת שופטים למשל, גם אצל השופטים עצמם, בחלק מהמקרים אנשים נמנעים מלדון במקרים שיש להם בהם אינטרסים מובהקים, באחרים לא – כלום לא מסודר ולא שקוף, אי אפשר להבין כלום.
"באותה הזדמנות החלטתי לחפור קצת יותר על תקציב הלשכה, לבדוק כמה עורכי דין יש בישראל, כמה מהם פעילים, והתחלתי לשאול שאלות. הפניתי שאלות אל הלשכה. כשעבדתי בעיתון 'הארץ' עוד לא ידעתי איך בדיוק מבקשים תגובה לתחקיר, ואז הגעתי למסקנה שאני מעדיפה לתת למי שאני הולכת לכתוב עליו כמה שיותר מידע מראש על מה אני הולכת לכתוב, ולבקש ממנו כמה שיותר תשובות כדי להבין את הנושא. לא לצאת ידי חובה בבקשת תגובה פורמלית. פניתי ללשכה, בהתחלה נתנו איזה רבע תגובה ואז התחילו להתעצבן על כל שאלה נוספת. ביקשתי להיפגש עם נוה כמה פעמים, משכו אותי ואז אמרו 'אוקיי הוא יפגוש אותך' – וזימנו אותי למשרד עוה"ד שלהם. זה היה אחרי הכתבה הראשונה.
"פגישה עם עורכי הדין של מושא התחקיר זה מאד חריג, ואז אני מגלה שזה סיסטמטי אצלם – או שמאיימים על עיתונאים או שתובעים עיתונאים, ותמיד יש פגישה אצל עורכי הדין. כל מי שרוצה לעשות תחקיר, מוזמן לפגישה עם עורכי הדין ומקבל איומים מנוה ומהלשכה, וגם לפעמים לחצים מניר חפץ, כמו במקרה של אמיר שואן מ'ידיעות אחרונות', שעבד על תחקיר עוד לפני שנוה נבחר ליו"ר הלשכה, והסיפור לא פורסם. זה קרה אחרי שנוה שכר את שירותיו של חפץ כיועץ. לא הסכמתי להיפגש ככה".
הפעם היחידה שבה נפגשו שפורר ונוה, הייתה חודשים רבים מאוחר יותר, בניסיון גישור בלשכת השופטת הילה גרסטל. עד היום, מעולם לא הוחלפה ביניהם מילה.
בוררויות בסכומי עתק למקורבים
התחקירים אודות נוה ולשכת עורכי הדין עסקו במספר נושאים מרכזיים. אחד מהם היה העברת בוררויות של ידי נוה למקורביו. נוה ביטול את מוסד הבוררויות, שאסר על נושאי תפקידים בלשכה לקבל בוררויות – הליך משפטי שמביא אתו שכר טרחה עצום שיכול להגיע לעשרות מיליוני שקלים. נוה מסרב לחשוף אל מי העביר בוררויות, ועל סמך מה התקבלה ההחלטה, למרות שהתברר לנו שלפחות במקרה אחד הועברה בוררות כזו למקורב בלשכה. גם אז שלח נוה מכתב איום לפני תביעת דיבה נגד שפורר.
הציבור הרחב, כולל עשרות אלפי עורכי הדין, נותר אדיש לפרשה שמעורבים בה סכומי עתק וניגודי אינטרסים בוטים. באותה מידה גם התחקירים על ההתקשרות של עשרות מיליוני שקלים בין נוה והלשכה עם חברת הביטוח מנורה, לקוחה במשרד עורכי הדין שנוה שותף בו, לא זכו להתייחסות. כל חבר ועדה שניסה לשאול שאלות שהיו"ר אינו חפץ בהן הושתק. גם השאלות שלנו נתקלו באיום נוסף בתביעת דיבה.
בוררויות השוות מיליונים:
פרסום פרשת נתב"ג שבה מואשם נוה בניסיון להעביר את המאהבת שלו מבלי לעבור בביקורת הגבולות, זכה לכיסוי הדוק ב"מקום הכי חם". שפורר סיקרה את העיכובים בהגשת כתב האישום ואת הפסילה של היועץ המשפטי לממשלה מלעסוק בנושא בשל חברות עם נוה. היא גם עסקה בשאלה מדוע מסכת ארוכה של הימנעויות או אי הימנעויות (ללא גילוי נאות) של מקורבים לנוה מלדון בענייניו המשפטיים, התקבלה בקול דממה. היא בדקה אילו שופטים, בכירים בפרקליטות ובעיקר השרה אילת שקד, ממשיכים להגיע אל הכנסים שהוא עורך ומברך בהם, ושומרים עמו על קשרים יומיומיים למרות שהוא כבר חשוד בפלילים. ציפוף השורות הזה לא נשבר ואפילו לא נסדק עד השבוע האחרון.
ביום שבו הגיעה אל תיבת המייל של שפורר התביעה מהלשכה, בתחילת 2017, היא הייתה שקועה בתחקיר על מנכ"ל מוזיאון ישראל. ההתנהלות הייתה דומה: בכל פעם שפרסמה או התכוונה לפרסם כתבה על המנכ"ל סניידר, ופנתה אל מוזיאון ישראל לתגובות, הגיע למערכת או ישירות אליה מכתב מאגודת הידידים האמריקנית של המוזיאון, המאיים שאם תפרסם – יתבעו אותה על כך, ועוד באמריקה.
"ביום שהגיעה התביעה מהלשכה הגיע עוד איום מהידידים של המוזיאון, ואני אמרתי די", מספרת שפורר, "כל פעם הייתה התלבטות, אבל באותו רגע זה היה יותר מדי. התביעה של הלשכה וגם תביעה מאמריקה? איך נעמוד בכל זה? חשבתי להפסיק לפרסם. כמובן שאחרי זמן קצר המשכנו, אבל זה מראה את מידת הלחץ שתביעת השתקה מפעילה עליך כעיתונאי, ושהבעיה הכי גדולה אולי היא שלא משתיקים אותך רק לגבי המושא התובע, אלא באופן כללי. מנסים להעביר אותך למצב מתגונן ופוחד.
"הדבר הבא שקרה זה שחומרים על נוה והלשכה, ועל סניידר, ובעוד נושאים, התחילו פתאום לזרום אלי מעיתונאים אחרים, מעיתונות המיין סטרים, וזה נמשך מאז ועד היום. הם לא יכולים לחקור ולהרים תחקירים בגלל כל מיני אילוצים ואינטרסים של כלי התקשורת שבהם הם עובדים, אז הם מזרימים אלינו. מצד שני, העיתונות העצמאית שרוצה לחקור, ואין לה אינטרסים זרים, נמצאת משלב מסוים בסכנת השתקה".
חשוב להבין: תביעה של מיליון שקלים, כמו זו שהגיש נוה נגד שפורר באופן אישי, ו"המקום הכי חם" לקח על עצמו יחד עם עו"ד יהונתן קלינגר שמייצג מאז את שפורר, להתמודד איתה משפטית, תביעה כזו יכולה למוטט כלי תקשורת קטן, שזה תקציבו השנתי בקושי. המקום עומד מאחורי כל דבר שהוא מפרסם, בודק את העובדות בדוק וחזור, מקבל ייעוץ משפטי על כל צעד, אולם מרגע שמגיעים לבתי משפט אין כל דרך לדעת איך תסתיים התביעה. גם אם לא ייפסק הסכום שדורש נוה – הנתבעים, כלומר "המקום הכי חם" מחוייבים לשאת עד אז במימון ההוצאות. התביעה גם מנטרלת את הכתבת שנאלצת להשקיע שעות וימים בדיונים ובהכנה אליהם, על חשבון הזמן שאמור להיות מוקדש לתחקירים נוספים.
שפורר לא עמדה שם לגמרי לבד. כל צוות מערכת המקום: העורכת דאז אירית דולב, עורכי המשנה חיים הר-זהב ולינור גריסריו, ליוי וינטר ודרור מנדלבאום – צ׳יטיאט, המו״לית עינת פישביין והיועץ המשפטי הצמוד עו״ד יהונתן קלינגר, עבדו באופן אינטנסיבי בשנתיים האלה על עריכה, העלאה והפצה של התחקירים על נוה ולשכת עורכי הדין ובעיקר מתן אמון מלא בשפורר ובדרכה.
נוה אולי היה בטוח בניצחונו בבית המשפט, מסיבותיו שלו, כי לטעמנו התביעה שהגיש נטולת בסיס. אין בה הפרכה של הטענות העובדתיות העולות בכתבות, אלא טענות שונות על יחסה של שפורר אליו ועל האווירה העולה מן הכתבות. בפניות הבאות אליו, בעוד יותר מ-35 כתבות שונות אודותיו ואודות הלשכה שפורסמו ב"מקום הכי חם", הוא הפסיק להגיב, ובהמשך נהגה דוברת הלשכה לשלוח תגובות לא ענייניות, שעם הזמן כבר לא היה טעם לפרסם.
בהמשך הגיעה לידי שפורר ערימה של פרוטוקולים מוועדות הלשכה, שאיש לא פרסם, ומעולם לא עלו באתר של הלשכה או בכל מקום בו יכולים חברי הלשכה לבחון את ההחלטות כבדות המשקל ובעלות המשמעויות האדירות שהתקבלו בשמם. הפרוטוקולים עלו במלואם לאתר "המקום הכי חם", בצעד עיתונאי חריג, ובקריאה לציבור להיכנס, לקרוא בהם, ולגלות מה באמת קורה בלשכה מתוך מאות דפי הדיונים. שפורר המשיכה לקרוא ולחקור, חוזרת שוב ושוב אל אותם שמות, ניגודי האינטרסים ממשיכים לצוף.
"העברת הבוררויות ששוות המון כסף למקורבים זעזעה אותי", היא אומרת, "ההתקשרויות של הלשכה עם הלקוחות של המשרד של נוה, שהוא לא חשף את הקשרים שלו איתם, מינויי שופטים תוך ניגודי עניינים לא נורמליים – כל אלה זעזעו אותי. אבל מנורה, והבוררויות והשופטים – כל זה לא הוביל לחקירה ואפילו לא להתקוממות בתוך הלשכה. זה כבר המם אותי".
היא לא חשבה לפנות למשטרה עם החומרים שהמשיכו להגיע לידיה. "בתור מישהי נטולת קשרים עם המשטרה והפרקליטות ובתי המשפט, אני נרתעת מלשתף איתם פעולה. אני גם לא חושבת שזה התפקיד שלי. אני צריכה לפרסם ואני נלחמת על כל פיסת מידע שאני מביאה".
קשרים וכישורים:
מתערב ומשפיע על מינוי שופטים
נושא מינוי השופטים וקידום מקורבים חוזר ועולה בכתבות לאורך השנתיים האחרונות. אמנם אין שם שוחד מיני, הנושא שהצליח להקפיץ את הציבור מנמנומו ולהעיר אפילו את חברי הלשכה שאילצו את נוה להתפטר שלשלום באיחור של חודשים, אבל יש ראיות למניעים פסולים מסוגים שונים.
באחד הדיונים במשפט התביעה, נוה נאלץ לענות על שאלה שהגישו שפורר ועורך הדין קלינגר לבית המשפט. זה היה לאחר שעשרות שאלות על התנהלות השלכה נפסלו על ידי השופט גלעד הס בבית משפט השלום בהרצליה. השאלה הייתה באילו מקרים של מינוי שופטים היה נוה מעורב קודם לכניסתו לוועדה לבחירת שופטים, שארעה רק בשנה האחרונה. נוה משיב שם באופן כללי ומודה כי קיים שיחות עם כל חברי הוועדה לבחירת שופטים. "מדובר בשיחות רבות בנושאים רבים אשר עסקו בעשרות רבות של מועמדים, אשר חלקם נבחרו וחלקם לא נבחרו", ענה נוה. למעשה מאשר נוה כי גם כאשר לא היה חבר הוועדה לבחירת שופטים, הוא התערב והשפיע מבחוץ על מינוי השופטים. וזאת, כאשר דיבר עם מרבית מחברי הוועדה למינוי שופטים, ובעניינם של עשרות רבות של מועמדים. באותו הליך סירב השופט הס לחייב את נוה לחשוף את שמות המועמדים לשיפוט שלגבי בחירתם השפיע נוה מבלי שהיה חבר הוועדה.
הס אגב ניסה לפסול את עצמו באפריל האחרון משיפוט בפרשה בטענה לקשרים עם נוה, אולם הוא אולץ על ידי שפורר וקלינגר לחזור לתפקידו אם לא יחשוף את סיבת הפסילה. נשיאת העליון אסתר חיות קבעה כי אין כל הצדקה לפסילה, ולשכת עורכי הדין מיהרה להגיב בעודה מייחסת לשפורר "כוונה פסולה", המבקשת "לנצל את בית המשפט העליון ולרתום אותו למערכה שהיא מנהלת נגד עו"ד נוה".
התביעה שהגיש נגדנו נוה עדיין מתבררת בבית המשפט. איומים בהגשת תביעות חדשות ממשיכים להגיע מכיוונו של נוה. רק בשבוע שעבר נמסר איום כזה מפי דוברת לשכת עורכי הדין.
בין אלון חסן לאפי נוה
פרשת נוה ושקד, על ההסתעפויות הרבות שיוצאות ועוד יצאו ממנה, אינה עומדת להסתיים. החשדות במינוי שופטת וקידום בעלה של שופטת תמורת שוחד מיני, גם אם יתבררו כמוצדקים, הם רק קצה הקרחון של מעשיו של נוה בלשכה, ושל החשד להשחתה חמורה של מערכות ענק הקשורות בו. שפורר, העיתונאית שחשפה תוך לקיחת סיכונים אדירים, חלק גדול מהיריעה עצומת הממדים הזו, ילדה את בנה השני ביום שבו נחשף דבר מעצרו של נוה. היא מבטיחה להמשיך לחקור ברגע שתסתיים חופשת הלידה.
"גם עכשיו, כשכולם מחפשים את אפי נוה ואת אילת שקד, האנשים שאני רוצה לחפור עליהם בלי הרף זה המשתפי פעולה של נוה, אלה שופטים שדנו בתיקים של המשרד שלו, שרצו לכנסים שלו בלי למצמץ, חברי ועד מרכזי, עורכי דין בכירים בישראל, לשאול אותם מה פשר השתיקה רבת השנים? עורכות דין כמו ענת סבידור מפרקליטות מחוז מרכז, חוה מרצקי יו"ר הוועדה הארצית, אנשים מהפרקליטות, חברי ועדת האתיקה שמשעים עורכי דין אחרים, פוליטיקאים כמו ח"כ רויטל סוויד, גם אותה אני רוצה לשמוע. את ביניש לא שמעתי עד השבוע, איפה כל האנשים האלה היו? או שהם בחרו לשתוק, שזה המקרה הכי טוב, או להעלים עין, או לשתף פעולה.
"פניתי לאחרונה למבקר המדינה, שאלתי למה הוא לא חוקר את מה שקרה עם מנורה. הוא אמר 'זה בתכנית עבודה שלנו'. אבל שבע שנים הוא לא בדק את הלשכה. אנשים יגידו לא ידענו? שיגידו. ביניש שמעה אותי בהרצאה, עמדתי מולה ודיברתי על זה. אולי הם יגידו, למה לנו להסתבך, לא צריכים עוד חזית. אהרן ברק אמר את זה כשפניתי אליו. בעמותות שדיברו איתי, שפועלות למען חופש הביטוי ועיתונות חופשית, היו כאלה שחששו לפעול נגד נוה. גם אסתר חיות, גם העליון, המערכת המשפטית מפחידה אותי מאד מרגע שנכנסתי אל הפתח שלה".
היא משוכנעת שגם סיפורי נוה עוד רחוקים מלהיחשף. "יש לי פוסט שהשוויתי בו את אפי נוה לאלון חסן, יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד (התחקירים של שפורר על חסן הביאו לפתיחת חקירה נגדו – מ"ה), ונוה כעס שאני משווה אותו, כי "הוא לא עבריין". זה קצת נהיה אירוני כרגע, לנוכח העובדה שחסן יצא חף מפשע ונוה חשוד בעבירות שאם יורשע בהן ייחשב מגה-עבריין״.
בייניש: "אם נכנס אדם לא ראוי ומנסה להשחית, צריך להילחם בזה. להילחם ממש"
מנשיאת בית המשפט העליון לשעבר ועד חברי לשכת עורכי הדין. מקבץ תגובות לפרשת השוחד המיני שבה אפי נוה הוא החשוד המרכזי בניצול מעמדו לקידום מועמדים לכס השיפוט. הסיפור המלא
אפי נוה הוא יו"ר לשכת עו"ד שנתפס מבריח את המאהבת שלו בשערי נתב"ג, וכעת מוגש נגדו כתב אישום. את זה כולם יודעים. אבל מי זוכר איך הגיע אפי לתפקיד היו"ר ואיך הוא הפך את לשכת עורכי הדין לגוף כה משפיע? ומי יודע כמה כח יש בידיו של מי שנוכח בכל צומת של שלטון החוק ומקיים קשרים חמים עם שרת המשפטים וקשרים חמים עד כדי ניגוד עניינים עם היועץ המשפטי לממשלה? ומה עושה בזמן הזה המשרד הפרטי שלו? שרון שפורר עוקבת אחרי עלילות נוה. הסיפור המלא
