דוח מבקר המדינה שפורסם היום (ג׳) מציג תמונה קשה של חוסר הערכות והזנחה במערך בריאות הנפש של משרד הבריאות. הדוח עסק בהשלכות אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה על בריאות הנפש, ועל פי סקר שערך משרד המבקר באפריל 2024 על מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת, כשליש מהמשתתפים דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה או דיכאון ברמה בינונית או חמורה, ו-21 אחוז נוספים דיווחו על תסמיני חרדה. בנוסף המבקר מצא כי שר הבריאות אוריאל בוסו (ש״ס) ומנכ"ל משרדו, משה בר סימן טוב, לא וידאו מראש שמשרד הבריאות ערוך לתת סיוע נפשי למאות אלפי המפונים, אף שהיה תרחיש לפינוי נרחב של האוכלוסייה.
במרץ 2024 פרסמנו כי על פי מחקר על השלכות אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה יותר מ-520 אלף ישראלים נמצאים בסיכון לפוסט טראומה. כעת, פחות משנה לאחר מכן, דוח המבקר חושף זינוק מטאורי לפיו כ-3 מיליון איש מקרב האוכלוסייה הבוגרת דיווחו על תסמיני פוסט טראומה, דיכאון, חרדה או שילוב שלהם, ברמה בינונית או חמורה. משרד הבריאות דיווח כי להערכתו יש כ-340 אלף איש הסובלים מפגיעה תפקודית משמעותית בעקבות אירועי הטרור והמלחמה, וכי הוא צופה הכפלה של מספר המטופלים ל-680 אלף איש.
מתוך הסובלים מתסמינים נפשיים, 900 אלף לא פנו לטיפול. הסיבה השכיחה ביותר היא זמן ההמתנה לטיפול נפשי בקופות החולים – כ-6.5 חודשים בממוצע. בדוח צוין כי משרד הבריאות אינו מבצע מדידה של זמני ההמתנה לטיפולים בתחום בריאות הנפש בקופות החולים, ועל כן נעזר צוות הביקורת בנתוני קופות החולים עצמן.
נפגעים מאירוע איבה זכאים לטיפול נפשי במימון המוסד לביטוח לאומי ומשרד הבריאות באמצעות מרכזי החוסן האזוריים, אך מבדיקת המבקר עולה כי בחצי השנה שלאחר פרוץ המלחמה קופות החולים ומרכזי החוסן טיפלו בפחות מאחוז אחד (0.6%) מאוכלוסיית ישראל. בקרב אוכלוסיית המפונים בחצי השנה לאחר פרוץ המלחמה רק 11 אחוז קיבלו טיפול נפשי בקופות החולים ומרכזי החוסן. מדובר על 23 אלף בני אדם שחוו ״אירועים טראומטיים קיצוניים״, ונמצאים בסיכון מוגבר לתסמיני פוסט טראומה ברמה בינונית וחמורה. בקרב ילדי שדרות, 39 אחוז מההורים סברו שילדיהם שרויים בחרדה ובמתח ברמות גבוהות במיוחד הדורשות מענה טיפולי מיידי. למרות זאת, עד סוף מרץ 2024 רק 4 אחוז מילדי שדרות זכו לקבל סיוע נפשי.
״העיכוב בטיפול במקרים שמחייבים טיפול עלול להוביל להתקבעות התסמינים הנפשיים, להמשך המצוקה הנפשית ואף לפגיעה מתמשכת וקשה בתפקוד החברתי, המשפחתי והתעסוקתי״
״העיכוב בטיפול במקרים שמחייבים טיפול עלול להוביל להתקבעות התסמינים הנפשיים, להמשך המצוקה הנפשית ואף לפגיעה מתמשכת וקשה בתפקוד החברתי, המשפחתי והתעסוקתי״. חלון ההזדמנויות האופטימלי לטיפול בפוסט טראומה על מנת למנוע מצב כרוני של התסמינים עומד על שלושה עד שישה חודשים, ולכל המאוחר תשעה חודשים עד שנה. ״אי-קבלת טיפול בתקופה זו עלולה להביא לתחלואה כרונית, המלווה בפגיעה בתפקוד״.
מחדל המתנדבים
ממצאי הביקורת עולה תמונה חמורה של חוסר הערכות של משרד הבריאות והממשלה, שהוזהרה מפני ההשלכות של המלחמה על נפשם של הישראלים שבועות ספורים לאחר שפרצה. ב-13 בנובמבר 2023 שלח מבקר המדינה מכתב לראש הממשלה, בו הוצגה תמונת מצב עגומה של כשלים חמורים בטיפול בעורף. ״המערך הציבורי-ממשלתי בתחום בריאות הנפש כשל בטיפול במפונים, שכן הוא התבסס ברובו המוחלט על מתנדבים״, נכתב. ״(המערך) התנהל ללא תורה סדורה, לצד יוזמות התנדבותיות מקומיות, וללא שמירה על רצף טיפולי ועל תיעודו״.
״לא ניתן להבטיח שהמטפלים המתנדבים היו אנשי מקצוע מתאימים ומוסמכים ושהם טיפלו בנפגעי הטראומה שפגשו באופן מקצועי ומתאים לצרכיהם״
מדוח המבקר עולה כי סוגיית המתנדבים פגעה במפונים ובכלל המטופלים שהסתייעו בהם. ״משרד הבריאות לא ניהל מאגרי מתנדבים כחלק מהיערכות לעיתות חירום, ולא הנחה את קופות החולים או את מרכזי החוסן לנהל כאלה. למשרד הבריאות לא היה מידע על זהותם (של המתנדבים, א״פ), הכשרתם והרקע המקצועי שלהם. המשרד גם לא פיקח על פעילותם המקצועית ולא ניהל רישום שלהם, של המטופלים, של מועדי הטיפול ומהותו ושל מידע בדבר הצורך בהמשך טיפול. כתוצאה מכך לא ניתן להבטיח שהמטפלים המתנדבים הם אנשי מקצוע מתאימים ומוסמכים, ושהם טיפלו בנפגעי הטראומה שפגשו באופן מקצועי ומתאים לצרכיהם״.
״המערכת לא הייתה ערוכה למתן טיפולים נפשיים שנדרשו בעקבות אירועי 7 באוקטובר ולהבטחת רציפות הטיפול הנפשי. כל אלו חסרו ערב 7 באוקטובר, וכפי שעלה בביקורת גרמו לעיכובים במתן הטיפולים ופגעו בניהולם״, נכתב בדוח המבקר. משרד הבריאות לא נערך למתן שירותי בריאות הנפש לאוכלוסיות מפונות ומתפנות עצמאית, למרות תרחיש הייחוס שפרסם המשרד בשנת 2001. המשרד לא עדכן את חוזר המנכ"ל להיערכות מערך בריאות הנפש לעיתות חירום, שחובר בעקבות תרחיש הייחוס של רח"ל (רשות חירום לאומית), ולא גיבש תוכנית עבודה למצבים שמתווה התרחיש, ובכלל זה למצב שבו יידרש פינוי אוכלוסייה. בנוסף, הרשות העליונה לאשפוז ובריאות לשעת חירום לא נתנה דעתה לצורך בהיערכות מערכת הבריאות למתן שירותי בריאות הנפש בעיתות חירום, למרות תרחיש המצביע על כ-300 אלף מתפנים עצמאית.
ניצולים אבודים
נושא נוסף שהדוח מצא בו שורה ארוכה של כשלים הוא הטיפול הלקוי בשורדי הטבח במסיבות, בהן השתתפו כ-4,500 בני אדם. כ-400 מבלים נרצחו בטבח, 44 נחטפו לרצועה, ואלפים נפגעו בגוף ובנפש. נוהל שגובש על ידי משרד הבריאות והביטוח הלאומי קבע כי נפגעי המסיבות יהיו לסדרה של 12-36 טיפולים נפשיים לטיפול בתגובת דחק וחרדה, נוסף על זכאותם לטיפול נפשי באמצעות קופות החולים. מבדיקת המבקר עלה כי משרד הבריאות וקופות החולים לא פנו באופן יזום לכחמישית מהניצולים, בניגוד להוראות הנוהל שגיבשו, הניצולים הללו לא אותרו ובמשרד הבריאות אין ידע על מצבם.
״כשהלכתי לוועדה הרפואית הראשונה שאלתי איך אפשר לחזור ולהתקיים אחרי ה-7 באוקטובר. הפסיכיאטרית אמרה לי ׳תתפלא שאפשר׳״
בחצי השנה למלחמה יותר ממחצית מניצולי המסיבות (52 אחוז, כ-1,900 איש) לא קיבלו טיפול נפשי במרכזי החוסן או בקופות החולים. וחמור מכך, 98 אחוז מניצולי המסיבות לא סיימו את המספר המרבי של פגישות הטיפול המוקצות לפי נוהל טיפול בנפגעי חרדה שגובש בשנת 2015 על ידי המוסד לביטוח לאומי. ״עולה החשש כי הדבר עלול להקשות עוד יותר על ניצולי המסיבות להשתקם מהטראומה הקשה שחוו ולחזור לתפקוד״.
״דיברתם על למנוע את ההתאבדות הבאה, אני כמעט הייתי המקרה הבא״.הטיח אביעד עיוואן, שורד ממסיבת הנובה, בחברי ועדה בכנסת שדנו במצב הטיפול בנפגעי ה-7 באוקטובר. ״למה אני צריך לכל נציג שאני מדבר איתו להסביר את הסיפור מההתחלה, להסביר שזה חריג, לפתוח את הטריגר. עד שהבן אדם לא מגיע לקצה אף אחד לא עוזר לו״.
דברים דומים חווים גם ניצולי הפסיידאק: ״לפני ה-7 עבדתי רגיל. עכשיו אני פשוט לא מסוגל״, סיפר יואב משקין (דובק), אחד משורדי המסיבה. ״התהליך של הנכות היה תהליך ארוך וקשה. אנשים פונים אליך מגעיל, מתייחסים אליך לא יפה ולא נותנים לך עזרה. כשהלכתי לוועדה הרפואית הראשונה, שאלתי אותם איך אפשר לחזור ולהתקיים אחרי ה-7 באוקטובר. הפסיכיאטרית שהייתה שם אמרה לי ׳תתפלא שאפשר׳״.
נשקים בלי פיקוח
חרף ההחמרה במצבם הנפשי של מיליוני ישראלים, הגישה לכלי נשק הפכה קלה מתמיד ואלפי ישראלים נמצאים בשל כך בסכנת חיים. בשנת הלחימה הראשונה, תחת רפורמת הנשק של השר לביטחון לאומי לשעבר, איתמר בן גביר, כך על פי בדיקת המבקר, הוגשו כ-350 אלף בקשות לקבלת רישיון נשק, יותר מפי 8 מהתקופה המקבילה אשתקד. ״המשרד לביטחון לאומי ומשרד הבריאות לא ביצעו את ההתאמות הנדרשות לחיזוק הבקרה והפיקוח אחר מתן הרישיונות על אף העלייה החדה בשיעור הנזקקים לטיפול נפשי בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה״.
כחלק מהליך קבלת רישיון וחידושו נדרש מבקש הרישיון בהצהרת בריאות בין היתר גם על כשירותו הנפשית. בביקורת עלה כי שיעור הצהרות הבריאות שהעביר המשרד לביטחון לאומי למשרד הבריאות בתקופה שלאחר 7 באוקטובר ירד מכ-10 אחוז בשנת 2020, לשלושה אחוזים בלבד בשנים 2024-2023. ״זאת״, נכתב בדוח, ״על אף מגמת העלייה החדה בפגיעה במצבה הנפשי של האוכלוסייה, שעולה חשש כי מדובר בתת-דיווח על מצבם הנפשי של מבקשי הרישיון החדש״.
את מחיר ההפקרה של בן גביר ומשרדו ניתן לראות בבירור במקרה מותו של לוחם המילואים, אלירן מזרחי, שהתאבד בשימוש בנשקו האישי בחודש יוני האחרון. מזרחי קיבל את רישיון הנשק שלו חרף אבחונו כפוסט טראומטי בעקבות שירות המילואים שלו בעזה מאז תחילת המלחמה, וזאת במסגרת ההקלות ברפורמת הנשק של בן גביר.
מיליארדים לפח
אחד הממצאים החמורים בדוח עוסק בתוכנית החירום של משרד הבריאות להצלת מערך בריאות הנפש, שלאחר מסיבות עיתונאים והצהרה חגיגית בתקשורת, מתברר כי מלבד שורת מחדלים ובזבוז כספי ציבור לא הרבה קרה איתה. בעקבות המלחמה, בינואר 2024, חתמו משרד הבריאות ומשרד האוצר על סיכום תקציבי ולפיו לשנים 2025 – 2024 תוקצה תוספת של כ-2.3 מיליארד שקל לתחום בריאות הנפש. התוספת נועדה לתת מענה לצורכי בריאות הנפש בעקבות המלחמה.
במקביל, על סמך התקציב הזה משרד הבריאות פרסם "מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של בקופות חולים בתחום בריאות הנפש. מטרת התמיכה הייתה בין היתר קיצור זמני ההמתנה הארוכים לטיפולים בתחום בריאות הנפש בקופות החולים בדגש על זמני ההמתנה לטיפול פסיכותרפי. דוח המבקר מצא כי עלה כי מבחני התמיכה לא כללו חובת דיווח על זמני ההמתנה בתחום בריאות הנפש ולא קבעו מדדים לעמידתן בזמני המתנה כלשהם. ״בפועל משרד הבריאות לא מבצע מדידה ומעקב אחרי זמני ההמתנה לטיפולים אלו בקופות החולים, על כן אין ביכולתו להעריך את האפקטיביות של התמיכה שניתנה״.
נכון למועד סיום הביקורת (יוני 2024) לא היו בידי משרד הבריאות נתונים על ביצוע התקציב, מכאן שבתקופה הקריטית ביותר לטיפול בתחום בריאות הנפש אנשי משרד הבריאות לא וידאו כי מיליארדים מכספי הציבור השיגו את מטרתם. בנוסף מצא המבקר כי למרות שבאוגוסט 2024 נחתם מסמך הבנות עקרוניות בנוגע להסכם שכר לפסיכולוגים בשירות הציבורי, נכון לינואר 2025 טרם נחתם ההסכם על שכר לפסיכולוגים בשירות הציבורי.