שעת ערב מאוחרת בחדר ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת. הדיון האחרון על חוק האקלים הסתיים ויו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), נועל את האירוע במילות פרידה וחותם: "הישיבה סגורה". בהקלה גלויה הוא נואם לקהל טרוט עיניים ומודה לשורה של עובדי מדינה שנכחו בדיונים ופעלו גם מאחורי הקלעים. בין השמות הרבים, אשר מציין בחיבה את "עידו", ללא שם משפחה או תפקיד, ומזכיר – "כבר החמאתי לך קודם". הנוכחים מבינים היטב במי מדובר: עידו מור, רכז מים וסביבה, מאגף התקציבים במשרד האוצר.
אלא שהחיבה הגלויה של ח"כ אשר אינה חושפת את שהתחולל מאחורי הקלעים. בשיחות עם "שקוף", שורה של גורמים, בהם נציגי ממשלה, מעידים כי מור פעל בשם האוצר באופן כוחני ומאיים להשתיק נציגי ממשלה אחרים שהביעו עמדות מנוגדות, לעיתים עד כדי צעקות ואיומים. "הם כמו כלבי שמירה שבאים להפחיד שם את כולם", מתאר אחד המרואיינים. "עידו התנהג בדיוני הוועדה שיכור מכוח", סיפר מרואיין אחר. "הוא לא פקיד, הוא פוליטיקאי לכל דבר ועניין. ההתנהלות בוועדה היתה שאין עמדת ממשלה אלא יש את העמדה של עידו, ומי שלא מתיישר – יחטוף".
"לאורך הדיונים הוא היה מעיר לעובדי ממשלה אחרים כמוהו על הדברים שהם אמרו ודרש מהם שלא לדבר נגד נוסח החוק הממשלתי, גם אם הדברים שלהם מייצגים את המשרד והשר שלהם", מספרת מרואיינת נוספת.
הניסיון להשתיק את עמדות משרדי הממשלה ולעקר את חוק האקלים מתוכן, נעשה לדברי המרואיינים בשיטתיות, עד שכמעט הפך לרשמי. "באחת השיחות שהתנהלו מאחורי הקלעים, עידו פנה למנהל הדיון וסיפר שנציגי משרדי ממשלה שונים מדברים בוועדה וזה לא מקובל. הוא ביקש שיוציא מכתב מטעמו או מטעם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ויבהיר שהם לא רשאים לדבר בדיונים", סיפרה מרואיינת, עובדת באחד המשרדים ששלחו נציגים לדיון. לדבריה, מנהל הדיון השיב שלא יוציא מכתב כזה, אך ניסה לברר אם מדובר במישהו ספציפי. "מור ציין נציג ממשרד ראש הממשלה שלא נכח בדיון. המכתב לא יצא בסופו של דבר, אולם המסר הועבר".
"הקראתי את ההתייחסות שהייעוץ המשפטי שלנו כתב, זה היה קריטי למשרד להביא את העמדה הזו וידעתי שיש לי גב. ואז מור פשוט שאג עליי שאגות מטורפות"
במקרה אחר, מור איים על נציג ממשלתי שידאג שיעמידו אותו לדין משמעתי, מה שבתורו עלול לחבל ביציבות המשרה שלו. "זה לא שבאתי ואמרתי מה שבא לי, כן?", הוא אמר. "הקראתי את ההתייחסות שהייעוץ המשפטי שלנו כתב, זה היה קריטי למשרד להביא את העמדה הזו וידעתי שיש לי גב. ואז מור פשוט שאג עליי שאגות מטורפות.
"אחרי שהוא צעק עליי בתוך הוועדה, הוא כתב לי וואטסאפים שאסור לי לעשות את זה ושאני עלול לעלות לדין משמעתי. כתבתי לו בחזרה שהוא לא מאיים עליי ושהוא מוזמן לדבר עם הבוסית שלי. הוא ביקש את הטלפון שלה – כאילו כדי לדבר עם מישהו מעליי".
"סמרו שערותיי"
ההשתקה של האוצר בתוך משרדי הממשלה כפי שמתואר, מייצרת מובלעת של שליטה בממשלה בהנהגת אגף התקציבים. מי שהייתה אמורה להקים על כך קול זעקה היא השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, שהגישה את החוק בשם משרדה. כבר בשלבים מוקדמים התבטאה במסיבת עיתונאים כי אינה מרוצה מהתקדמות החוק ועיצובו, כאשר בין משרדה לבין האוצר נפערה תהום. אלא שבמקום להיאבק ולמצוא מתווה מוסכם, סילמן נפקדה כמעט מכל הדיונים בוועדה, ומסביב מדווחים שגם מאחורי הקלעים מיעטה לפעול. "השרה להגנת הסביבה כמעט שלא היתה מעורבת וכשהיא כבר היתה מעורבת – היא לא היתה מסוגלת להביא לתוצאות. לא סופרים אותה בממשלה", סיפר עובד ממשלה. "גם במהלך הדיונים, חברי הכנסת תהו איפה היא".

"השרה להגנת הסביבה כמעט שלא היתה מעורבת וכשהיא כבר היתה מעורבת – היא לא היתה מסוגלת להביא לתוצאות. לא סופרים אותה בממשלה"
בהיעדר הנהגה בולטת, שניים מנציגי האוצר, סגן הממונה על התקציבים בנושאי תשתיות, איליה כץ ומור, שעובד תחתיו, לא נתנו למושכות להישמט. משיחות עם גורמים רבים שמעורבים בנושא, עולה כי המוטיבציה של האוצר לטרפד את החוק, נובעת מניסיון להגן על התעשייה מרגולציה שתחייב בין היתר צמצום פליטות ומכל פתרון שידרוש הקצאת תקציבים. "בין היתר על ידי השתקה חוזרת של עובדי המדינה בדיוני הכנסת וזו התנהלות ביריונית", סיכם עובד מדינה.
השתקת השיח הדמוקרטי התקין, ככל שזה אכן המצב, עלולה לפגוע בציבור. הוויכוחים בין משרדי הממשלה חיוניים על מנת לשקף את השלכות החקיקה על האזרחים ולשפר את סעיפי החוק. במקרה של חוק האקלים, ההשלכות אדירות: כך למשל, החוק יכול לחייב ולתקצב רשויות מקומיות להיערך למשבר האקלים ולדאוג לאוכלוסיות בסיכון בעיתות של מצב חירום אקלימי. החוק יכול להורות לכל משרדי הממשלה, ללא יוצא מהכלל, להכין תוכניות מתאימות ולבחון תרחישים שונים שנוגעים לבריאות הציבור, שלומו וביטחונו. החוק יכול גם להוביל לרפורמה במשק החשמל ולגמילה מדלקים מזהמים ומעבר לאנרגיות מתחדשות. מנגד, החוק מעצב גם את הרגולציה על התעשיות, תחנות הכוח ומפעלים, בעיקר פליטת מזהמים וגזי החממה.

נכון לעכשיו, הדיונים בוועדה הסתיימו, אולם החוק עדיין לא קיבל את אישור בית המחוקקים וזאת בשל חוסר הסכמות בין המשרדים לאחר הגרסה האחרונה. בינתיים, כפי שפורסם ב"שקוף", התנהלותו של מור הגיעה לפתחה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. יו"ר עמותת שומרי הבית, יוני ספיר, שליווה את הדיונים, הגיש תלונה ליועצת המשפטית לממשלה ולמנכ"ל משרד האוצר היוצא, שלומי הייזלר. לטענתו, מדובר בדפוס שחוזר על עצמו ובפגיעה משמעותית במנגנוני הדמוקרטיה.
"הייתי עד להתנהלות ברוטלית של נציגי האוצר וסמרו שערותיי. הפחד מחלחל, נציגי הממשלה מפחדים לדבר ומחפשים מי שישמש להם פה"
"נדהמתי לראות איך פקידי ממשלה בכירים ואפילו בכירים מאוד ממלאים פיהם מים בשל איומי האוצר, ולא מעלים טיעונים ענייניים לטובת האינטרס הסביבתי והציבורי", מספר ספיר, שאף ליווה את הדיונים. "הייתי עד למספר פעמים במסגרת הדיונים על חוק האקלים שבהם היתה התנהלות כוחנית והייתי אומר אפילו ברוטלית של נציגי האוצר אל מול משרדי ממשלה אחרים, וסמרו שערותיי. הפחד הזה מחלחל ויורד למטה, נציגי הממשלה אחר כך מפחדים לדבר ומחפשים מי שישמש להם פה".
את מי למשל זה השתיק?
"באחד הדיונים האחרונים על חוק האקלים, עידו מור ישב ליד נציגת משרד החינוך, חגית מלכה-הרטף. יו"ר הוועדה פנה אליה לשמוע את דעתה בנושא מסוים. עידו מור העיר לה שדבריה מנוגדים לעמדת הממשלה. המצלמה לא קלטה את דבריו והם לא נכנסו לפרוטוקול, אבל הם בפירוש נאמרו. אחרי זה היא לא דיברה יותר".
נציג ממשלה נוסף שחשש להתראיין בשמו, שיתף ש"ההרגשה בסוף הדיונים הייתה מאוד כבדה. הכל נעשה בפריזמה של תקציב בלבד ולא במובן החיובי. עוד לא ראיתי דבר כזה. זה לא החוק הראשון בתחום הסביבתי שאנחנו כאנשי מקצוע מאותם משרדים נמצאים סביב השולחן. פעמים רבות יש ביננו חוסר הסכמות, אך לאורך השנים למדנו לדבר אחד עם השני וראינו שככה בדיוק נולדים הדברים הנכונים והטובים".
בין היתר, נציגי ממשל גילו שחלק מהסעיפים נסגרו מאחורי הקלעים ולא כל משרדי הממשלה הוזמנו או ידעו על קיום הדיון. "לפעמים ידענו בדיעבד שהם התקיימו ולפעמים לא", אמר הנציג בכעס. "נסגרים דברים שאנחנו לא מעורבים בהם ואז באים (מהאוצר י"ג) ומכתיבים לנו משהו שחלקנו בכלל לא היינו מעורבים בו".
בריונות ממוסדת
זו אינה המערכה הראשונה של פקידי האוצר מול חוק האקלים. לפני כשלוש שנים חשפנו כיצד מור מחק מהצעת החוק הקודמת סעיפים משמעותיים: דרישת החוק לקביעת יעדי הפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030 ו-2050, והאפשרות שהמשרד להגנת הסביבה יוכל לקבוע תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה בכל חמש שנים.

מערכת היחסים של האוצר עם המשרדים השונים אף נחשפה במחקר שמימנה קרן המחקרים של המוסד לביטוח לאומי. במסגרת המחקר שערכה ד"ר אילנה שפייזמן ופורסם לפני כשנה, היא בחנה את היחסים בין האוצר למשרדים חברתיים, כמו בריאות, רווחה וחינוך. היא מצאה כי באוצר מתערבים בהחלטות מדיניות מהותיות של משרדים אחרים, ולא רק בהיבטים תקציביים.
מתוך מחקר על היחסים בין האוצר למשרדים חברתיים: "אנחנו משתמשים באלימות כשאנחנו מתעמתים עם אגף התקציבים. פעם הם ניתקו אותי ממערכת מידע, אז ניתקתי אותם משלי"
אחד המרואיינים למחקר, בכיר במשרד ממשלתי, סיפר: "אנחנו מרבים להשתמש באלימות כשאנחנו מתעמתים עם אגף התקציבים. אלימות ובריונות. פעם האוצר החליט לנתק אותי ממערכת המידע שלהם. אז ניתקתי אותם משלי. שלי חשובה להם יותר אז הם חיברו אותי מחדש".
במקרה הזה, הכוחנות באה לידי ביטוי בהשתקה, לעיתים גם ירידה לפסים אישיים. כך למשל, עובד ממשלה מספר כי בתום אחד הדיונים, לאחר שהתגלע ויכוח בינו לבין מור, מור ניגש אליו והעיר לו על התנהגותו. "הוא אמר לי שאני מפר הסכמה ממשלתית, ויש פה החלטה ממשלתית", סיפר. "הוא פשוט הפסיק באיזשהו שלב לדבר איתי, אפילו להגיד בוקר טוב".
אירוע נוסף שהתרחש בדיון האחרון, חושף את האופן שבו דברים התנהלו מאחורי הקלעים. "התקיים דיון בשאלה אם יהיה ניתן לעתור או לא על אי קיום של חוק האקלים", אמר גורם שנכח בדיונים. "בזמן שנציגת משרד המשפטים באה לענות בחצי משפט, עצר יו"ר הוועדה אשר את עידו ואמר לו 'אל תנסה להנחות את העד' מכיוון שהוא תוך כדי אמר לה מה היא צריכה לומר", נזכר. "בהמשך כשהתבקשה להרחיב, הוא ממש לחש לה באוזן אחד לאחד מה לומר, המשפט הזה אמנם לא נכנס לפרוטוקול, אבל ראיתי את זה בזמן אמת וזה מדגים מצוין את כל הסיפור".
מלשכתה של השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לא נמסרה תגובה.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "עידו מור הינו עובד ומנהל מקצועי במשרד האוצר, אשר אף קיבל הצטיינות על פועלו בעבודה ויש לו גיבוי מלא מהנהלת האגף, ופעל בהתאם למצופה ממנו ולעמדת הממשלה הרשמית במסגרת הדיונים על חוק אקלים. לבד מזה, אין בכוונתנו להתייחס לכתבות שנעות בין רכילות לבין הכפשה של עובדי ציבור".