8/12/14
מליאת הכנסת אישרה הערב בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק למניעת הסתננות. 47 חברי כנסת תמכו בחוק ו- 23 התנגדו. חבר הכנסת אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) ביקש להצמיד להצעת החוק הזאת הצבעת אי אמון בממשלה. מספר לא מבוטל מחברי הקואליציה לשעבר מסיעות יש עתיד והתנועה הביעו אמון בחוק למניעת הסתננות, ועל הדרך הביעו אמון גם בממשלה, רגע לפני פיזור הכנסת.
הצעת החוק אושרה במלואה ובנוסחה המקורי. משמעות הדבר היא שתקופת הכליאה בסהרונים תעמוד על שנה אחת, ואילו הכליאה במתקן חולות תעמוד על מינימום של שלושה חודשים. הנוסח המקורי כולל גם את חלקי החוק שנוגעים לפיקדונות שיילקחו מעובדים זרים וממעסיקיהם כדי להקשות על מצבם הכלכלי של מבקשי המקלט ולדחוק את רגליהם אל מחוץ למדינה.
אישור החוק בפעם השלישית יעביר כנראה את ההכרעה, שוב, לבג"ץ. בית המשפט קבע כי אין לכלוא אנשים ללא משפט. מהעיקרון הבסיסי הזה התעלמה הממשלה, ואף הוסיפה לבית המשפט משוכה גבוהה למדי לקפוץ מעליה בדמות חלקי החוק הנוגעים לפיקדון. כאן האינטרסים של מבקשי המקלט ומעסיקיהם עשויים למצוא ביטוי משותף. האינטרס הנגדי, כפי שאמר ניצן הורוביץ (מרצ) בנאום הנימוק שלו להתנגדות להצעת החוק, הוא האינטרס של סוחרי כוח האדם שמביאים לפה עובדים זרים בדלת הראשית של נתב"ג.
מוקדם יותר היום סיימה ועדת הפנים את הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית. בדיוני הוועדה קבלה היו"ר ח"כ מירי רגב על כך שהפיקדון נכנס לחוק. רגב הגיעה להסכמות עם יו"ר סיעת יש עתיד, ח"כ עופר שלח, לפיהן החוק יעבור בגרסתו הנוכחית. חברי יש עתיד לא הגיעו לדיון הוועדה, ובכך סללו את הדרך לרוב בדיוני הוועדה. לרוב של סיעות הליכוד, הבית היהודי וישראל ביתנו הצטרפו הסיעות החרדיות וח"כ דוד צור מסיעת התנועה.
בכך משלימה הכנסת את חקיקת החוק בהליך בזק שנמשך בדיוק שבוע. ייתכן ודווקא הליך החקיקה החפוז עשוי להביא לכך שבג"ץ יפסול את החוק, שכן דיון רציני על ההשלכות של הפסיקות הקודמות של בג"ץ לא התקיים. נוסף על כך, מי שבאמת משלמים את המחיר על החקיקה החפוזה הזאת הם גם מבקשי המקלט, שנכלאים על לא עוול בכפם, וגם אזרחי ישראל, שלא מקבלים פתרונות אמיתיים לנושאים שדורשים שינוי מדיניות.
חובב ינאי | רכז משקיפים של המשמר החברתי
מדיניות לטיפול ב"בעיית המסתננים", או פשוט סחיטה באיומים?
3.12.2014
הדיון היום בהצעת החוק עסק בכסף שיילקחו ממשכורתם של העובדים הזרים / "מסתננים", ובראש כסף לפיקדון מיוחד שישתחרר כאשר הם יוצאים מן הארץ, בין אם לארץ מוצאם או למדינה שלישית.
כבר בתחילת הדיון ח"כ מירי רגב הכירה בכך שמדובר בנושא סבוך, ושאם הוא לא יבוא על פתרונו היא בהחלט מוכנה לוותר עליו. מבחינתה העדיפות הראשונה היא לוודא שמתקן חולות לא נסגר. משום כך היא דאגה לפצל את חלק המשמורת וחלק הפיקדון.
בשלוש שעות הדיון עלו לא מעט נקודות שהעלו בעיות משפטיות, מוסריות, לוגיות ובעיות של הוגנות.
יו"ר ועדת הפנים רגב לא מעוניינת לשפוך את תינוק העובדים הזרים עם המים. כמה פעמים הסבירו לה שכדי שבג"ץ יוכל לקבל את החוק, יש לחייב את כל העובדים הזרים בפיקדון, ולא רק את אלו שהיא קוראת להם מסתננים. אך עקשנותה ניצחה: מעסיקי עובדים זרים יפרישו 16 אחוזים לפיקדון שיינתן להם בעת עזיבתם, ואילו מעסיקי מסתננים יפרישו 20 אחוזים, כפי שמופיע בנוסח המקורי של הצעת החוק.
רגב גם שמרה כל הזמן עיניים על עתיד החוק המיועד. "אנחנו הרי יודעים שהוא יגיע לבג"ץ" היא אמרה, "אז אני רוצה שסעיף המטרה לפרק זה של החוק יזכיר שאנחנו מתמודדים עם הבעיה הזו בעל כורחנו, שבית המשפט ישקול את זה". רגב גם ציינה שלדעתה החקיקה של פסקת התגברות היא רק עניין של זמן, ושהכנסת תנצח בהורדת הידיים הזו. מישהו בחדר העיר שפסקת התגברות לא תעזור בעניין זה כי מדובר בדיני עבודה ולא פלילים.
אחד הסעיפים עוסק בשימוש כספי פיקדון לשירותי בריאות של עובדים זרים ומסתננים. אלא שהמדינה מעדיפה לא לממן או לעזור לממן שירותי בריאות מרכזיים ולכן הסעיף קוצץ בחלקו. מה שנשאר ממנו קבע למעשה שכספי פיקדון עשויים לבסוף לממן שירותי בריאות לעובדים זרים – אוכלוסיה נפרדת שנמצאת בישראל בנסיבות שונות. לכך גם רגב לא הסכימה והורתה לתקן את העוול האפשרי הזה. בעיה לוגית עלתה כשגילו שהזמן שיינתן למסתנן לעזוב את הארץ קצר מהזמן בו ניתן לסיים את ההליך הביורוקרטי עד לקבלת כספי הפיקדון. הבעיה הזו נפתרה בהוספת חודש לזמן השהות של המסתנן.
הדיון כולו התנהל באנרגיות נמוכות מאוד ובחוסר חשק. ליו"רית לא היה איכפת שהסעיף אכן ייכנס כי איכפת לה בעיקר מכלא חולות; פקידי הממשלה התנצלו כל הזמן על הסיבוך והפלפול המשפטי המופלא שהוא החוק הזה ועל כמה שבלתי אפשרי להם לשנות בו אפילו פסיק או שהחוק ודאי יפסל.
נציגי ארגוני החברה האזרחית והעסקים התרעמו על חוסר ההוגנות – למועסקים ולמעסיקים בהתאמה – של החוק; וחברי הכנסת… טוב, הם בעצם לא סבלו כלל. פשוט כי הם לא באו. למעט כמה דקות לפני סוף הדיון, שבהן הצטרפה ח"כ איילת שקד, לא נכחו בדיון עוד ח"כים מלבד היו"רית. רגב ציינה זאת באכזבה: היא ציפתה לקרב קשה הרבה יותר מצד חברי הכנסת באופוזיציה (אם עוד יש כזאת).
הדיון שתוכנן למחר בוטל. ביום שני יצביעו על החוק השלם.
ארן רונדל, רכז מחלקת המחקר של המשמר החברתי
2/12/2014
יום הדיונים הראשון ב"חוק ההסתננות" ארך כשבע שעות וחצי, ובסופו הוועדה סיימה להקריא חלק נכבד מהצעת החוק ולשמוע את הערות הממשלה, חברי הכנסת וארגונים שונים.
היום החל בהצגת הצעת החוק ובדיון כללי בהצעה בנוכחות שר הפנים, גלעד ארדן (הליכוד). יו"ר ועדת הפנים, ח"כ מירי רגב (הליכוד) אמרה שהמטרה של הלו"ז הצפוף של הדיונים היא להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית ביום שני בעוד שבוע לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, כדי לא להגיע למצב של פינוי מתקן חולות. רגב סרבה לומר כי ה"מסתננים" הם למעשה "פליטים" ובכל פעם שהחל דיון בנושא (ביוזמת ח"כ מיכל רוזין, ומול נציגת האו"ם) היא סרבה לפתוח אותו לדיון וקבעה כי מבחינת מרכז ההגירה ולפי הבקשות שהוגשו אותם אנשים אינם "פליטים" אלא מסתננים או מבקשי עבודה.
היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון פרסם את חוות דעתו על החוק ממש לפני תחילת הישיבה, מה שמנע מרוב הנוכחים בישיבה להתייחס לדבריו. לדעתו החוק החדש ייפסל שוב על ידי בג"ץ כי מדובר בענישה בלתי חוקתית: "חוק ההסתננות" החדש מעלה מספר פגיעות חוקתיות כגון – קביעת קרן פיקדון של 20 אחוז מהשכר, שלמעשה תגרום להפחתה במשכורתם של המסתננים (הנמוכה בכל מקרה) והסדרי מס פוגעניים. ינון המליץ לפצל את החלק הזה משאר החוק, ולטפל בו בפעם אחרת; בנוסף ציין היועץ המשפטי שהמחוקקים מסרבים להתייחס לזיקה בין האמצעים הננקטים בחוק לבין המטרה שלו, לדעת היועץ המשפטי של הכנסת פסיקת בג"ץ קבעה בפירוש שכליאה ללא משפט לצורכי הרתעה היא אינה מידתית, ומשום כך הצעת החוק תיפסל שוב בבית המשפט העליון.
במהלך הישיבה דיברו חברי כנסת רבים, בלטו בהם: ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) שכינתה את החוק "דרדלה", ח"כ מיכל רוזין (מרצ) שאף הורחקה מהישיבה (אך חזרה לאחר מספר דקות), ח"כ שמעון סולומון מיש עתיד (שגם הורחק באמצע הישיבה), שאמר כי יש לחוקק חוק "עם שיניים" וזכה לתגובה ממירי רגב שהוא "לא מבין עברית". ח"כ דב חנין (חד"ש) דרש מראש מרכז ההגירה להבין כיצד בוחנים את הבקשות של אותם מסתננים, ולאחר מכן הוצא מהישיבה על ידי רגב.
החלק השני של היום החל ביישום ההמלצה של היועץ המשפטי לכנסת בפיצול הסדרי הגבייה הדראקוניים ממבקשי המקלט העובדים. יו"ר הוועדה רגב ביקשה תחילה לא לעסוק בחלק זה של הצעת החוק, ולסיים רק את החלקים הנוגעים למתקן חולות כדי למנוע את סגירתו. לבסוף התרצתה ח"כ רגב, וביקשה מהממשלה לתקן את החלקים האלה בהצעת החוק, כדי לקדמם מחר.
כך או כך, בחלק זה של הדיון נדונו החלקים הנוגעים למשמורת בסהרונים, ל"שהייה" במתקן חולות ולהסדרים העוסקים בדבר. חלק נוסף, שנועד להכביד על יכולתם של מבקשי המקלט להתפרנס נוגע בהטלת קנסות מנהליים שיכולים להגיע עד כדי 20 אלף שקלים לבעל עסק שיעסיק מבקש מקלט, עלה לדיון גם כן. בהקשר זה אמר יו"ר איגוד המסעדות שהם פוגעים בעסקים בחקיקה הזאת, וכי הם "צריכים את הידיים העובדות של מבקשי המקלט, שעושים את העבודה שאף אחד לא רוצה לעשות".
לאחר כל קבוצת סעיפים שהוקראה נשמעו בקיצור הסתייגויות חברי הכנסת, עמדות שונות ועמדת הממשלה. במשך הדיון ייצג היועץ המשפטי של ועדת הפנים את עמדת היועץ המשפטי של הכנסת והוסיף מספר הערות משפטיות מטעם צוות הייעוץ של הוועדה. עיקר ההערות עסקו בחקיקה הסותרת את פסיקת בג"ץ. נראה כי יו"ר הוועדה לא תאמץ חלק ניכר המלצות הייעוץ המשפטי.
עיקר ההסתייגויות הוגשו על ידי ח"כ מיכל רוזין (מרצ), כאשר חברי הכנסת דב חנין (חד"ש), מרב מיכאלי ונחמן שי (העבודה) מצטרפים.
שעון החולות מתקתק לוועדה גם מבחינת אי היציבות הפוליטית ופיזור הכנסת המתקרב: בוועדת הפנים 13 חברים: 7 מהקואליציה, ו- 6 מהאופוזיציה. 3 חברי קואליציה הם מסיעות יש עתיד והתנועה. חברי יש עתיד השמיעו עמדה לעומתית כלפי הצעת החוק, ומעניין יהיה לראות האם שיווי המשקל בוועדה יתהפך – מה שיחסל את הסיכויים לחקיקת החוק.
הדיונים יימשכו מחר עם המשך הקראת החוק ושמיעת ההסתייגויות, והחלטה האם לכלול גם את גביית פיקדון כספי מבקשי המקלט.
חובב ינאי, רכז המשקיפים של המשמר החברתי
30/11/2014
כצפוי, הממשלה אישרה הבוקר פה אחד את התיקון ל"חוק המסתננים". התיקון מקצר את משך הכליאה של מבקשי מקלט חדשים שייכנסו לישראל משנה לשלושה חודשים. אחרי תקופה זו יועברו מסהרונים לחולות. כמו כן, מגביל התיקון לשנה ושמונה חודשים את תקופת ההחזקה של מבקשי מקלט בחולות ומצמצם משלוש פעמים לפעם אחת את חובת ההתייצבות לשם רישום נוכחות.מאוחר יותר אישרה גם ועדת השרים לענייני חקיקה את ההצעה, ברוב של שבעה תומכים מול שתי מתנגדות: שרת המשפטים ציפי לבני ושרת התרבות לימור לבנת. מחר הוא ימשיך לקריאה ראשונה במליאה. ביום שלישי יחלו הדיונים בוועדת הפנים, שם יוכן לקריאה שנייה ושלישית.
28/11/204
מה שלא הולך בכוח/ בעז רקוץ'
ביום ראשון הקרוב יעלה לאישור הממשלה עוד תיקון ל"חוק המסתננים", או בשמו הרשמי – "החוק למניעת הסתננות". כזכור, שנה חלפה מאז שהכנסת זכתה לבליץ החקיקה הממשלתי האחרון, אשר כלל את חוקי הגיוס, משאל העם והמשילות, שעברו כחבילה אחת בהליך מזורז, עם החרמה מצד האופוזיציה, ונדמה שהממשלה, אפילו בימיה המוחלשים והמעורערים ביותר, עדיין ניצבת כבלתי מנוצחת בשערי הכנסת ברצותה לקדם חקיקה שנויה במחלוקת.
בכל הנוגע לתיקון הקרוב יש כמה סוגיות שצריכות להטריד את כל מי שמינהל תקין והפרדת רשויות חשובים להם:
א. כשממשלה מקדמת הצעת חוק, בשונה מהצעות פרטיות, נהוג שההצעה בניסוחה הראשוני (מכונה "תזכיר חוק") מוצגת באתר משרד המשפטים למשך שלושה שבועות, וזאת כדי לאפשר לארגוני חברה אזרחית ולגופים משפטיים להתייחס ללשונה ולהעביר את הסתייגויותיהם למשפטני המשרד. הפעם, תזכיר החוק הוצג באתר למשך שבוע אחד בלבד.
ב. בהגיעו לוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון, וללא קשר ליציבות המעורערת של הקואליציה, יקודם התיקון ככל הנראה ללא בעיות מיוחדות. בכל הנוגע לעיתוי פירוק הממשלה, לא רק ש"חוק הלאום" נפיץ פי כמה ביחס ל"חוק המסתננים", אלא שהיעדר השקיפות בעבודת הוועדה והחיסיון על האופן שבו יצביעו השרים ביום ראשון גם מקנה לשרים "הנאורים" של סיעות "התנועה" ו"יש עתיד" הגנה מפני לחץ ציבורי וביקורת מצד בוחריהם המתנגדים לתיקון לחוק.
ג. לאחר אישורה הצפוי של הצעת החוק בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ביום שני הקרוב (האישור צפוי לאור הרוב הגושי והמשמעת הקואליציונית), הצעת החוק תקודם לדיונים מרתוניים בוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ מירי רגב מהליכוד כבר ביום למחרת, וזאת במטרה להספיק ולסיים את מלאכת החקיקה בתוך שבוע אחד וכך לעמוד בלוחות הזמנים שהכתיב בג"ץ. וכך, בפעם המי יודע כמה, ועדת הפנים, ביחד עם שר הפנים החדש גלעד ארדן, מאמצת לחיקה את המתודולוגיה הישראלית המנצחת: "מה שלא הולך בכוח, ילך בעוד יותר כוח". לא רק שהשיטה הזאת כשלה בשני הסיבובים האחרונים, שאותם פסל בית המשפט העליון, אלא שיש מקום לשאול מדוע לא החליטו בממשלה לנסות ולרצות את בית המשפט; או לחלופין לרתום את מתנגדי החוק בכנסת ולהקים ועדה פרלמנטרית משותפת, שתבוסס על ועדת הפנים ועל הוועדה בראשות ח"כ מיכל רוזין ממרצ – המכונה "הוועדה לבעיית העובדים הזרים".
ד. לכל אלו המתלוננים על היעדר המשילות בישראל, חשוב לציין שלא רק שהממשלה דורסת את הכנסת בדרך לעקוף את בג"ץ באמצעות התיקון החדש – וזאת במקום שתמסד מדיניות הגירה אחת ולתמיד (למעט חוק השבות) – אלא שבכל החודשים האחרונים המשיכה הממשלה לממן את מתקן חולות באמצעות מנגנון ההעברות התקציביות בוועדת הכספים, בידיעה שהמתקן איננו חוקתי, וכל זאת על חשבון אוכלוסיות מוחלשות שנותרו מופקרות. באחת ההעברות האחרונות נלקחו 250 מיליון שקל למתקן מתקציבי התחבורה הציבורית (7 מיליון שקל), מימון גופים במשבר (13 מיליון) הלוואות לדיור לחסרי דירה (24 מיליון), סבסוד צהרונים להורים עובדים (10 מיליון) ועוד.
בהיעדר מדיניות הגירה ממשלתית רשמית, למעט חוק השבות, יש מקום לשאול מדוע הממשלה ממשיכה כל העת לעבוד בשיטת הטלאי-על-טלאי. האמת המרה היא שלממשלה בישראל אין כל כוונה לעבוד ביחד עם הכנסת, או עם מתנגדיה, כי זה נוגד את עקרונותיה המנחים והם הפעלת כוח והנחתה של רפורמות על ראשה של הכנסת: חוק פראוור, רפורמת המרפסות, ושלושת התיקונים לחוק המסתננים הם רק דוגמאות לאותו שבר שאף תיקון לא יוכל לאחות.
לפני חודשיים קבע בג"ץ שאסור לכלוא אנשים ללא הגבלה וללא משפט, ויש לסגור את מתקן חולות שבו אסורים אותם מבקשי מקלט מסודאן ואריתריאה. שר הפנים החדש גלעד ארדן שינס מותניים והחליט לתקן את "חוק המסתננים", מורשתו (אולי היחידה) של קודמו גדעון סער.
תזכיר התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות, שהועלה לאתר משרד המשפטים ב-19 בנובמבר 2014, קובע כי השהייה במתקן חולות תוגבל לשנה ושמונה חודשים. התיקון החדש גם מצמצם את חובת ההתייצבות של מבקשי המקלט השוהים בחולות משלוש פעמים ביום לפעם אחת בין השעות 20:00-22:00 המתקן יישאר סגור בין 22:00 בערב ל-6:00 כפי שהיה עד כה. בניסיון לעקוף את החלטת בג"ץ מקצר התיקון החדש את תקופת הכליאה בסהרונים של מבקשי מקלט חדשים שיגיעו לישראל משנה לשלושה חודשים. לאחר מכן, קובע החוק, הם יועברו מסהרונים לחולות. זהו בדיוק אותו מעשה נבלה, רק בדרכים קצת אחרות: מניעת החירות, ללא משפט, מאנשים שכל פשעם הוא בריחה מהמוות שארב להם בכל פינה במולדתם.
תאריך הסגירה של חולות הוא 20 בדצמבר. נותרו לשר הפנים החדש שבועות מעטים, שיצריכו עבודה אינטנסיבית ותעלולים פרלמנטריים כדי להעביר את החוק שלו. הוא נמצא במרוץ נגד הזמן – האם יספיק לעצור את הסגירה? המקום הכי חם בגיהנום בשיתוף המשמר החברתי, עוקבים יום אחרי יום אחרי התקדמות הצעת התיקון ל"חוק המסתננים", ומתארים צעד אחר צעד איך מעבירה ממשלה בכנסת ומול הציבור חוק שהיא מאוד רוצה בו.
מי יגיע קודם אל קו המטרה – ארדן והחוק שלו, או תאריך פינוי מתקן חולות והסרת הכתם מחיינו?