מה שהם עושים מדי כמה שנים – מנסים לבטל את מוסד התמלוגים ליוצרים בטלוויזיה. ניסו כבר בעבר, בדרכים שונות, ולא הצליח להם. אז עכשיו הם מצאו דרך חדשה: לשכנע את הרשות להגבלים עסקיים, ש חברת התמלוגים של התסריטאים והבמאים, תל"י, היא מונופול שצריך לפרק אותו.
מקסים, נכון?
תסריטאים ובמאים, שחיים ממינוס למינוס, שעוברים חודשים (ולפעמים שנים) בלי עבודה – הם מונופול. קשת ורשת, קוקה קולה ושטראוס והאחים עופר, הם המסכנים שזקוקים להגנת המחוקק. ממי? מאותם נודניקים שרק רוצים לכתוב ולביים, ועוד לקבל על זה כסף.
יכולתי לעבור כאן טיעון אחר טיעון, ולהפריך את כולם.
יכולתי לספר לכם שבכל מדינה נורמלית בעולם משלמים תמלוגים לתסריטאים ובמאים; ושמעולם, באף מקום בעולם, לא נסגרה חברת תמלוגים על ידי הממשלה.
יכולתי לספר לכם כמה צינית היא הטענה שהיוצרים יוכלו לקבל את התמלוגים ישירות מהזכיין – בטח, כי תסריטאי שלא עבד שנה יכול להכתיב תנאים לאיש השמן עם הסיגר שנותן לו עבודה. ברור!
יכולתי לספר לכם כמה שקרית היא הטענה, שכל תסריטאי ובמאי יכול לעקוב אחרי התמלוגים המגיעים לו, בלי חברת תמלוגים שתעשה את זה באופן מקצועי – כי הרי לכולנו יש זמן לעקוב אחרי כל ערוץ, כל אתר אינטרנט, כל מכירה לטלוויזיה האוזבקית, כל שידור במטוס, 24 שעות ביממה. ברור!
אבל עזבו. אין כוח. אני משאיר את זה לאנשים צעירים ממני, שעדיין מאמינים שמי שטוען שטויות כאלה טוען אותם בתום לב. נער הייתי וגם זקנתי, וראיתי שזה לא ממש משנה: היום יש להם טיעון ליגליסטי כזה, מחר הוא יהיה אחר. הבוטום ליין הוא הכסף. יש כבשה, יש רש, וצריך להפריד ביניהם.
מונופול, הם קוראים לנו. על שאנחנו מעזים לבקש את מה שבכל העולם הוא מובן מאליו. את הדבר שהוא הכי קרוב לפנסיה שיכולה להיות לתסריטאי ולבמאי.
כי זה בדיוק מה שזה אומר, תמלוגים.
אנחנו חיים בתוך תעשייה אכזרית שבולעת יוצרים ויורקת אותם חזרה, והדבר היחיד שדומה לפנסיה הוא הביטחון שאם הסדרה שאני עושה היום תשודר גם בעוד 30 שנה, אני אראה מזה כמה שקלים.
וזה אומר שבשנה האחרונה, שבה עבדתי בבית, ללא תשלום, ללא שום הבטחה, על פיתוחן של שלוש סדרות דרמה שאין לדעת אם אחת מהן תצולם אי פעם – עדיין הרווחתי כמה שקלים בגלל "החמישיה הקאמרית".
כן, אותה "החמישיה הקאמרית". 20 שנה אחרי שנוצרה, לא עובר יום כמעט שהיא אינה מוקרנת איפשהו בעולם. כלומר, מישהו עדיין מרוויח מאותו מוצר שהייתי שותף בכתיבתו. ולכן אני, 20 שנה אחר כך, עדיין מקבל חלק זערורי מאותו רווח. וזה מה שמאפשר לי לשבת בבית ולכתוב את הרעיון הבא לסדרה הבאה.
למה?
כי כך מקובל בכל העולם. ואף אחד לא חושב שזה מוזר, חוץ מקשת ורשת.
הכבשה אותה כבשה. הרש אותו רש. אז יאללה, שמענו שיש לך 100 שקל, ובאנו לקחת.
עוזי וייל הוא סופר ותסריטאי. מעבודותיו בטלוויזיה: "החמישיה הקאמרית", "הרצועה", "המשרד", "בטיפול" ועוד
_____________________________________________________________
* חברת התמלוגים של התסריטאים והבמאים בישראל, תל"י, פועלת החל משנת 2000 ודואגת לגבות ולשלם תמלוגים עבור התסריטאים והבמאים מכל תאגידי השידור: ערוץ 1, 2, 10, הוט, יס ואחרים, חברות סלולר, אתרי אינטרנט ועוד. כמו במדינות אחרות בעולם המערבי וכמו אקו"ם שמטפלת במוסיקה. לפני הקמת תל"י, לא הוכרו ולא כובדו כלל זכויות היוצרים של במאי הטלויזיה והקולנוע בישראל ולא שולמו להם תמלוגים. זכויות חלק מהתסריטאים בלבד יוצגו אז על ידי אקו"ם.
תל"י הגישה בקשה לבית הדין להגבלים להסדרת פעילותה בהקשר לחוק ההגבלים העסקיים. וזכייני ערוץ 2, קשת ורשת, וכן תאגיד התקשורת פרטנר, הגישו לבית הדין להגבלים עסקיים התנגדות לעצם קיומה של תל"י. הרשות להגבלים עסקיים נכון לרגע זה, עדיין לא השתכנעה בצורך בקיומה של חברת תמלוגים לתסריטאים ולבמאים. ציבור התסריטאים והבמאים סוער בימים אלה ומביע חשש לפגיעה אנושה ביכולת ההישרדות של תסריטאים ובמאים בשל פגיעה אפשרית בתל"י ( הזכייניות אומרות שתסריטאים יוכלו לבקש ישירות מהן את התמלוגים). לא קיימת אף מדינה בעולם שבה נאסרה פעילות של חברת תמלוגים של תסריטאים ובמאים* על ידי רשות להגבלים עסקיים.